שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ת״ב (ה׳)

והנה רש"י כתב לחצי שיעור כגון פחות מככותבת הגסה שהוא שיעור ליום הכפורים כדתנן במתניתין וכי לא שלים שיעורא כרת ליכא איסורא איכא והוא תמוה דמשמע דבפחות מכזית ומכ"ש משהו ליכא איסורא והא באמת חצי שיעור בכל מקום משמע משהו ורש"י עצמו פירש אח"כ חצי שיעור כלומר פחות מכשיעור והיינו אף במשהו. ולפענ"ד נראה דרש"י בא לישב דבאמת קשה קושית השלום ירושלים לימא דגם ר"ל מודה ביותר מכזית שהוא שיעור אכילה בכל איסורים יתחייב כמ"ש השלום ירושלים וע"ז כתב רש"י דגם זה בכלל חצי שיעור ולר"ל פטור אף ביוה"כ והטעם דהרי לשיטת הרא"ם אכילה במשהו וא"כ ע"כ ר"ל דס"ל דחצי שיעור מותר הוא משום דהלכה למשה מסיני עוקר הכתוב ואינו אסור רק בשיעור הלמ"מ וכיון דביוה"כ היה הלמ"מ בככותבת א"כ מה נ"מ דהוה אכילה בכזית הא אכילה גם בכ"ש ואפ"ה ס"ל לר"ל דעוקר להקרא ע"י הלמ"מ וא"כ גם ביוה"כ אינו אסור רק בככותבת ולכך דקדק רש"י וכתב פחות מככותבת דלר"ל פטור אף בזה וליכא איסור ודו"ק. אך באמת קשה א"כ למה אמרו לר"ל אכילה כתיב ולא אמרו משום הלכה למשה מסיני ואדרבא לרא"ם שיעור אכילה הוא בכ"ש וכבר האריך בזה המשנה למלך והארכתי בזה בתשובה ועיין מהרמב"ח שכתב בדברי רש"י במ"ש חצי שיעור פחות מכשיעור דהיינו אף במשהו דלא נימא חצי שיעור היינו חצי שיעור ממש וא"כ יתחייב ביוה"כ וזהו כסברת הלחם שמים ע"ש ומהתימה שלא הרגיש ברש"י שלפני' שפירש חצי שיעור דהיינו פחות מכותבת וכמ"ש ולפמ"ש יש לומר דבס"ד סברו כשטת הרא"ם ואח"כ מסיק הש"ס דטעמיה דס"ל משום דאכילה בכזית: