שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ת״ב (י׳)

והנה לפמ"ש בפרי מגדים סי' ס"ב דמשכחת לה אבר מן החי בלא בשר כגון בעור ועצמות וגידין בלבד בלא בשר לא קשה קושית הפני אריה. וכפי הנראה גם הפני אריה כיון לזה. ודרך אגב אבאר כל דברי רבינו בזה דהנה הכ"מ הקשה על מ"ש רבינו דב"נ חייב משום בשר מן החי והא לר"י נפקא ליה בשר מן החי מקרא דבשר בשדה טריפה והוא מטעם טריפה ולב"נ ליכא איסור טריפת ועיין לח"מ. ולפענ"ד המעיין בש"ס יראה דר"י מחייב משום בשר בשדה טריפה ובאותו קרא כתיב ג"כ טריפה אבל בשר מן החי הוא לא משום טריפה. אך אם נימא דהוא משום טריפה כדאמר ר"י דאכל בשר מן החי וטריפה אינו חייב אלא אחת מכל מקום הא באמת הוא משום טריפה והרי אפילו למ"ד טריפה אינה חיה אבל מתה לא הוה וא"כ לא גרע ממפרכסת שעכ"פ אינה חיה ומכל מקום אסורה לב"כ וה"ה בזה לב"נ כיון שאינו רק טריפה אבל אינה מתה שוב חייב משום בשר מן החי דעדיין חיה ומפרכסת ולישראל דמפרכסת מותרת שוב חייב משום טריפה וז"ב. אמנם נראה לי דזה ודאי כיון דמחמת בשר טריפה אתינן עלה שוב צריך להיות עכ"פ שיעור בשר הפורש כשיעור שהיתה נטרפת אם היתה חסרה או נקובה אבל כל שאינו כשיעור הזה שמטרפה בה אינו חייב משום בשר מן החי רק משום אבר מן החי. בזת מובן היטב מ"ש הרמב"ם דאבר מן החי ובשר מן החי חייב ב"נ בכ"ש וכבר כתבתי קושית השאגת דהיאך משכחת אבר מן החי דהא יש בו עכ"פ משום בשר מן החי. ולפמ"ש אתי שפיר דודאי בשר מן החי דמצד טריפה נגע בה צריך שיעור שהיתה מטרפה בה ובזה חייב בכ"ש אבל אם לא הי' כ"כ כשיעור שהיתה מטרפה לא שייך בשר מן החי רק מכח אבר מן החי וכמ"ש ודו"ק: