שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שצ״ח (ח׳)

ובזה מיושב קושית התוס' דלמה נבדוק קודם הפרק לא נבדוק רק לאחר הפרק בלבד ונסמוך על חזקה דרבא ולפמ"ש אתי שפיר דלענין זה באמת צריך שני עדים כשרים וא"כ אנשים קשה שיבדקו את האשה רק דאם אין ברירה הוה אמרינן דמותרין לראות ולבדוק וכעין דהוכרח הכהן לבדוק באשה המצורעת וכדומה בסוטה אבל עכ"פ קודם הפרק ודאי אינו נחוץ דממנ"פ שומא נינהו אם כן ודאי לא הותר רק עפ"י נשים ושוב מוכרחות לבדוק ע"י נשים כל שאמרו שמצאו וכמ"ש ודו"ק היטב כי הוא ענין מועיל. שוב נזכרתי בהך דתשובת הריב"ש סי' שפ"ב שהביא דברי רמב"ן בטעמא דת"ק דאמר דנשים נאמנות משום דהוה רק גילוי מלתא בעלמא ותמה התשב"ץ דהרי"ף לא נחית להטעם הלז והרי הוא עצמו כתב כן באשתמודענא דאחוה דפלניא נינהו וכתב הריב"ש דהרי"ף לא אמר רק במעיד שלא בשעת מעשה דהוחזק על פיו ולא במעיד בשעת מעשה ע"ש ובאמת שלפמ"ש זה הטעם דנאמנות לפני הפרק לומר שאח"כ נמצאו אותן שערות משום דהוה רוב שכבר הוחזק וכמ"ש באמת טעמו של ת"ק ע"כ אי אפשר לומר מטעם הרמב"ן דכל שלא הוחזק אינם נאמנות וכמ"ש הריב"ש והב"י באהע"ז סי' קנ"ז ולפענ"ד דברי הריב"ש נכונים ועי' בג"פ סי'. והנה התלמיד הנ"ל הקשה דאכתי תקשה למ"ד דחוששין שמא נשרו קושית הש"ס למה צריך לבדוק לאחר הפרק ולא שייך התירוץ דלחליצה דהרי לע"ד חוששין שמא נשרו אין חשש אף לחליצה וסמכינן אחזקה לשיטת הנוב"י. והשבתי דנ"מ לפמ"ש הב"ש דכל שיש לה השערות שהיה לה לפני הפרק שוב בודאי לא חיישינן לשמא נשרו אם כן כאן הבדיקה אם מצאו אותן השערות שהיה לה קודם הפרק וכעת לא נמצאו אז שפיר צריך בדיקה דאין לסמוך על חזקה דרבא דכל שלא נמצא לה לא נימא דנשרו וכמ"ש הב"ש ועדיין צ"ע דברי הנוב"י שלא הביא כלל דברי הש"ס הנ"ל ועיין מהרי"ט סי' מ"א שדעתו דהך חזקה דרבא היא חזקה גמורה ומה דלא סמכינן ע"ז לענין חליצה היא משום דלענין חליצה מחמירין אף דהוא חשש רחוק ולכך כל שהגיעה לכלל שנותיה יותר יש לומר דנשרו מלמתלי דלא הביאה סימנים דזה חשש רחוק ע"ש ובסי' נ"א ולפמ"ש למעלה דבריו מאירים דחשש שמא נשרו היא מיעוט שהוא מן הרוב וחשש שמא לא הביאה היא מיעוט העומד נגד הרוב לגמרי וזה רוב גרוע כמ"ש הרשב"א ביבמות דף קי"ט ועיין שב שמעתתא שמעתא ד' פי"ד ופט"ו ולפמ"ש יש לפלפל בדבריו הרבה כאשר יראה המעיין: