שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שצ״ח (ז׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה הנו"ב מהד"ק חלק אהע"ז סי' ס"א רצה לחדש דמה דאמרו בנדה דף מ"ו דכי אמר רבא חזקה רק למאון ולא לחליצה דזה דוקא למ"ד חיישינן שמא נשרו ע"כ מוכרח לומר כן כדהקשו בש"ס שם אבל למ"ד דלא חיישינן שמא נשרו אם כן דברי רבא אתיא כפשטם דכל דלא בדקו אמרינן דמסתמא הביאו שערות רק דכל שבדקנו ולא נמצא שערות לא חיישינן שמא נשרו ע"ש. והנה שאל אותי אחד מתלמודיי נ"י דהיאך יפרנס דברי הש"ס בדף מ"ח ע"ב דאמרו שם כי אמר רבא חזקה רק למיאון אבל לא לחליצה והרי שם קאי למ"ד דחייש שמא נשרו כמ"ש רש"י ד"ה נשים וא"כ שוב אף לחליצה סמכינן היכא דלא נבדק. ולכאורה היא תימה רבה על הנו"ב ועיין במהרש"א ברש"י הנ"ל דאינו מוכרח דוקא שנחוש לשמא נשרו וע"ש מ"ש בזה ועיין ב"ש סי' קנ"ה ס"ק כ"א וס"ק כ"ט וצ"ע שלא הזכיר דברי המהרש"א בזה ע"ש ועכ"פ על הנוב"י קשה אמנם נראה דע"כ לא חיישינן שמא נשרו רק בלא נבדקה כלל אמרינן דחזקה דרבא לא הוה חזקה וכל שראינו שלא נמצא מה"ת נחוש שמא נשרו יש לומר דהיא לא מייתי כלל ומכ"ש לפמ"ש השאלתות דכיון דע"כ היא מהמיעוט למה לא נימא דהיא מהמיעוט דלא מייתי כלל מלמתלי דנשרו אבל כאן דאומרים דבודקים לפני הפרק ולאחר הפרק ואם כן אם מוצאין אותן עצמן שמצאו לפני הפרק אמרינן דשומא נינהו אם כן אם לא מצאו רק אותן שהן לפני הפרק בזה בודאי לא מהני דחיישינן שמא נשרו דא"ל דמה"ת לחוש לשמא נשרו דזה אינו דכאן שחזינן שאותן שהי' להן קודם הפרק איתנהו גם כעת אם כן בזה שוב חיישינן שנשרו מיהו הב"ש כתב להפך בס"ק כ"ט דבכה"ג ודאי לא חיישינן שמא נשרו. אמנם א"צ לזה דע"כ ל"ח שמא נשרו רק לענין חליצה בזה לא סמכינן על חזקה דרבא ולא חיישינן שמא נשרו אבל לענין מיאון שלא תמאן פשיטא שלא תמאן דלהחמיר ודאי חיישינן שמא נשרו ועכ"פ לא תמאן וזה ברור ופשוט ועיין בתוס' וב"ש שם ולפמ"ש יש לבנות ולסתור ובאמת צריך ביאור הא דאמרינן דאי משתכחי הני גופייהו לאחר הפרק דשומא נינהו קשה למה לא נסמוך על חזקה דרבא ולא עוד אלא שהב"ש הוסיף דלא חיישינן שמא נשרו דכיון דאותן שערות שהיה לה מקודם לא נשרו מה"ת לחוש שאחרים נשרו ע"ש בס"ק כ"ט ולמה לא נחוש שמא נשרו ועכ"פ לא תמאן דהרי יש חזקה דרבא אמנם נראה כיון דהחזקה דרבא הוא חזקה עפ"י רוב דרוב נשים מייתי שערות בהגיעם לכלל שנים וכמ"ש השאלתות ולכך לא חיישינן שמא נשרו דאמרינן דהיא מהמיעוט שלא הביאה שערות וכמ"ש למעלה ולפ"ז כאן דחזינן שיצאה מהרוב שהרי הרוב לא מביאה שערות קודם זמנם והיא הביאה אם כן יצאה מגדר הרוב ושוב לא חיישינן שמא הביאה ונשרו וכעין שכתב התב"ש סי' כ"ט לענין מים בראש. ולפ"ז נראה לפע"ד דזה דוקא אם ידענו בבירור עפ"י שני עדים כשרים שהי' לה מקודם אבל אם לא ידענו רק עפ"י נשים כיון דנשים אינן נאמנות ניהו דנאמנות לענין זה דאי משתכחי לאחר הפרק שומא נינהו היינו כיון דבעת שהעידו עליהן היו נאמנות דקודם הזמן ודאי שומא נינהו א"כ הו"ל רוב שכבר הוחזק וכעין מ"ש הרמב"ם לענין איסור בע"א הוחזק דכל שהעיד אז והיה נאמן בעדותו הוא הדין כאן כיון דאז היו נאמנות מחזיקין אח"כ דאותן שערות הן הן שהיו מקודם ושומא נינהו ולא תחלוץ אבל אם אמרו אחר הפרק דנמצאו בה שערות אחרות ודאי נאמנות משום דחזקה דאורחא למהוי הכי ואי אמרו ליתנהו לא ממאנת דחיישינן שמא נשרו ואף דלא חיישינן שמא נשרו היינו כשבדקו אנשים ולא מצאו אבל כאן מה דנשים בדקו מקודם ניהו דלענין אותו השערות נאמנות אבל לענין שערות אחרות שוב אינן נאמנות וסמכינן אחזקה והוה כלא נבדקה כלל ומוקמינן אחזקה דרבא ואף דחזקה דרבא מועיל אף לחליצה למאן דלא חייש לנשרו היינו אם לא נבדקה כלל אבל כאן בעיא בדיקה דהא כל שבדקו מקודם והוחזק עדותן שהיה לה סימנים מקודם אם כן שוב חיישינן שמא אותן שערות הן ואם כן הוה שומא בעלמא וכשיבדקו אחרים ימצאו אותן שערות ויסמכו על זה ולכך בודקות אותן נשים ואי אמרו דמצאו אחרים שוב נאמנות משום חזקה דרבא ואי אמרו דלא מצאו אחרים רק אותן חיישינן שמא נשרו דלענין זה שוב חיישינן שמא שקרו כבר והרי יש לה שערות כעת משום חזקה דרבא וא"ל דלמה נתלה ששקרו כבר ולא נימא ששקרו עכשיו דזה אינו דהרי יש לה שערות רק דאותן שערות הנשים מעידות שהיה לה כבר אם כן לענין זה נאמנות דהו"ל רוב שכבר הוחזק אם כן לכך מוכרחות הן לבדוק ומכל מקום חיישינן לענין שערות אחרות שמא נשרו דאף דבעלמא חזקה דרבא הוה אף לחליצה כאן יש ריעותא דהרי הי' לה כבר שערות ואם כן חזינן שיצאה מגדר הרוב שוב לא סמכינן כל כך אחזקה דרבא לענין חליצה רק לענין יבום וז"ב ודו"ק היטב כי הוא דבר חדש:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.