שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שצ״ח (י״א)

ובזה נראה לפענ"ד דלפ"ז דברי הפרישה והסמ"ע נכונים אף שלא מצאתי בפרישה סי' ל"ה שם דבר ולא חצי דבר מזה ע"כ שחסר לפנינו דהנה לפמ"ש בנולדו סימני סריס והגיעה לבת עשרים ולא הביאה שתי שערות אם כן בוודאי לא מחזיקין למפרע בגדול דל"מ לשיטת התוס' דלא שייך תגלי מלתא למפרע כל שאי אפשר לדעת עתידות ולפ"ז גם כאן הרי לא נודע אז בשעה שהביא סימני סריס אם לא דהיה הביא שתי שערות קודם עשרים ואז היה נחשב גדול למפרע וגם לדעת הנימוק"י דחשיב אגלאי מלתא למפרע כל שאי אפשר לתלות שנשתנה אח"כ גם כאן כל שלא הביאה שתי שערות והיה אפשר לה שתביא שתי שערות אם כן לא נתברר למפרע שהיה גדולה רק להבא ובשלמא אם הביאה שתי שערות אח"כ אם כן ראינו דלמפרע היתה גדולה ותלינן שמה שלא הביאה מקודם הוא משום שנולד סימני סריס ואיילונית אבל באמת מבואר בחו"מ סי' רל"ה דאף בלא הביא שתי שערות מכל מקום נחשב לגדול למפרע ואדרבא באהע"ז סי' קנ"ה שם כתב לרבותא אפילו הביאה שתי שערות ועכ"פ זה ודאי דזה דוקא לשיטת הנימוק"י דהרמ"ה אזיל בשיטתיה דכל דאי אפשר לתלות שקרה מקרה אז אמרינן תגלי מילתא למפרע אם כן גם כאן כיון שנולד סימני סריס אם כן אדרבא אם נימא דגדולה היא למפרע אין שאלה ממה שלא הביא עד עכשיו שתי שערות משום דסבת הסריס ואיילונית עכבם וא"כ שוב אמרינן תגלי מילתא למפרע אבל לשיטת התוס' משום דאי אפשר לדעת עתידות אם כן גם כאן לא שייך אגלי מלתא למפרע דאולי באמת עד עכשיו היתה קטנה ועכשיו הביאה ב' שערות או שהגיעה לעשרים ולא הביאה כלל ב' שערות כל שנולדו סימני סריס יש לומר כי באמת היתה קטנה מדלא הביאה שתי שערות וזה ברור כשמש ועכ"פ כיון ששיטת הרמב"ם היא כן בבירור והטור פסק גם כן כהרמב"ם כמ"ש בבית מאיר סי' קנ"ה סי"ב שם באורך אם כן שפיר כתב הפרישה והסמ"ע דלא נעשה גדול למפרע. והנה בהא דפריך הש"ס לרב איילונית לר"מ יהא לה קנס ומשני אביי מקטנותה יוצאה לבגרות ועיין תוס' דלשמואל ניחא והב"מ שם האריך בזה דגם לשמואל לא ניחא דלמה לא יהיה לה קנס ולפענ"ד נראה דהנה באמת צריך ביאור היאך תוכל להוציא קנס אף לרב דס"ל דנעשה גדול למפרע אטו דבר ברור הוא ועכ"פ אינו יותר מרוב ואם כן אין הולכין בממון אחר הרוב ומכ"ש לענין קנס וע"כ צ"ל דרב לשיטתו דס"ל דהולכין בממון אחר הרוב אם כן יהיה לה קנס ולפ"ז לשמואל לא קשה כלל דהוא ס"ל דאין הולכין בממון אחר הרוב. ובזה יש ליישב מה שפסק הרמב"ם דאילונית אין לה קנס ותמה הטור סי' קע"ז דהא כיון דמקטנותה יוצאת לבגרות ואנן קי"ל דקטנה יש לה קנס אם כן למה לא יהיה לה קנס. ולפמ"ש יש ליישב דכיון דאפשר שתהיה גדולה למפרע אף קודם עשרים אם כן ניהו דהרמב"ם פסק כשמואל אבל מכל מקום קנס אין להוציא מספק דאין הולכין בממון אחר הרוב וכ"ש אחר ספק וז"ב כשמש לפע"ד ועכ"פ הנוב"י והיש"ש והבית מאיר כלם כתבו דמחלוקת הרמב"ם וטור עם הרמ"ה וסמ"ג היא אי קי"ל כרב או כשמואל ואם כן שפיר כתב הסמ"ע דלא נעשה גדול למפרע רק מכאן ולהבא ולחומרא הכריע הרמ"א באהע"ז סי' קנ"ה כהרמ"ה שא"י למאן ומה שפסק בש"ע חו"מ סי' רל"ה דמכירתו מכירה למפרע אף שהוא הי' לו חזקה דמעיקרא ובקרקע ודאי נקרא מוחזק נראה לפענ"ד דבר ברור דכיון דלמאן דפסק כרב ודאי נעשה גדול למפרע ואף לשמואל לשיטת הנימוק"י בכהאי גוונא אמרינן תגלי מלתא למפרע ואף לשיטת התוס' דלא אמרינן תגלי מילתא למפרע מ"מ אינו דבר ברור רק ספק אם הוא גדול למפרע או לא אם כן הרי יש ס"ס ובס"ס לשיטת המהריב"ל מוציאין ממון וכ"ש כאן דאף לשמואל אינו ברור ולכך פסקו בש"ע כשיטת הרמ"ה אבל לענין עדות שפיר הכריע הסמ"ע כשיטת הרמב"ם דלא נעשה גדול למפרע ואינו נאמן בעדות ובלא"ה נראה לפענ"ד דלפמ"ש התוס' ישינים בכריתות דף י"ב דבעינן שיתכוין להעיד אם כן כל שראה בעת שלא הביא שתי שערות אף שנתגלה למפרע שהביא אח"כ שתי שערות כיון שנולדו לו סימני סריס הרי הי' לו ריעותא ובודאי לא נתכוין להעיד ולכך פסול ועיין בכתובות דף כ"ח ע"ב וגם דהו"ל עדות שאילה"ז דאטו ידע דיביא שתי שערות אח"כ ולדעת הש"ך צריך עדות שאילה"ז אף בד"מ ודו"ק היטב: