שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שצ״ח (י׳)

והנה בשנת תרי"ד ג' תבא י"ב אלול היה אצלי הרב הגדול מוה' יצחק שמעלקיש נ"י וכה הראני דברי הסמ"ע סי' ל"ה ס"ק ו' שכתב עפ"ר שכתבתי דאם נולד סריס קודם שהגיע לבן עשרים אף דלא נעשה גדול על ידו מכל מקום כשהגיע אח"כ לבן עשרים נעשה גדול ע"י להבא וכן מוכח בא"ע סי' קע"ב וסי' קנ"ה ודבריו תמוהים דבסי' קנ"ה מבואר דנעשה גדול למפרע כמבואר סי"ב בהג"ה ובחו"מ סי' רל"ה סי"ב ובאמת שהיא תימה גדולה. והנה בראשית ההשקפה השבתי לו דבאמת זה מחלוקת רב ושמואל ביבמות דף פ' והרמב"ם כפי הנראה פסק כשמואל דלא נעשה גדול למפרע וכמ"ש בשו"ת נו"ב מהד"ק חלק אהע"ז סי' וא"ו וכבר קדמו ביש"ש פרק הערל סי' ל"א שהרמב"ם פסק כשמואל ומה שנדחק הנוב"י והיש"ש שם למה לא פסק כרב באיסורי נראה לפענ"ד עפ"י מה דאמרו ביבמות ריש פ' החולץ דר"י ור"ל נחלקו אי אמרינן תגלי מלתא למפרע בחולץ מעוברת והפילה וקי"ל כר"ל דתגלי מלתא למפרע לא אמרינן והנה התוס' הקשו שם מ"ש מספיקות שקידש אחת מב' אחיות דאמרינן תגלי מלתא למפרע ותירצו דשאני כאן דלא אפשר לידע עתידות ואם כן לא היה ראוי זה הספק להתברר עכשיו והנימוק"י תירץ דכאן יש לומר דהיתה מעוברת בולד גמור ואח"כ קרה דבר שגרם לה להפיל ע"ש ובמלמ"ל פ"ו מגירושין ה"ג ולפ"ז כאן דבעת שנולדו סימני סריס היה אפשר שיולד לה סימני נערות קודם שתגיע לעשרים ואז היתה גדולה למפרע רק שאח"כ לא נולדו לה סימני נערות עד בן עשרים אם כן לא שייך תגלי מלתא למפרע שהיתה גדולה דדלמא היתה ראויה להיות סריס אמנם זה אינו דאדרבא כשנולדו לו סימני סריס אם כן שייך תגלי מלתא למפרע דהרי היה יכול להיות שיוולד לו סימני נערות קודם לכן ולא שייך סברת הנימוק"י דיכול להיות דקרה לו איזה מקרה דאדרבא הסימני סריס נולדו קודם ואם כן שייך תגלי מלתא למפרע דהיה גדול ומה שלא הביא שערות מפני שנולד לו סימני סריס אמנם תירוץ התוס' שייך בזה דעכ"פ אי אפשר לדעת עתידות ושמא לא תביא סימני שערות ולא תהיה גדולה ועכ"פ לפי שיטת התוס' שפיר פסק הרמב"ם כשמואל משום דקי"ל כר"ל דלא אמרינן תגלי מלתא למפרע ולפ"ז לשיטת הנימוק"י שוב יש לומר דכל שהביאה ב' שערות נחשבת גדולה למפרע ואף דתגלי מלתא למפרע לא אמרינן היינו דוקא שם דיש לומר דקרה לה אח"כ איזה דבר אבל כאן אדרבא הרי נולד לו סימני סריס מקודם וא"כ הרי ניכר שמה שלא הביא שערות משום שנולד לו סימני סריס וגם אח"כ כל שלא יולד לו סימני שערות הרי הוא כשיגיע לבן עשרים סריס למפרע ואם כן אף שנולד לו סימני שערות מכל מקום נעשה גדול למפרע ושייך תגלי מלתא למפרע וא"ל דאדרבא נימא דמה שהגיע לו סימני סריס זה מקרה קרה דזה אינו דהרי סוף סוף אתרע חזקתו הראשונה שהרי נולד סימני סריס ואז לא היה לו שערות דודאי אמרינן סריס הוא וכל שהגיע אח"כ לבן עשרים שפיר יש לתלות דמה שלא הביא שערות מקודם מכח סיבת סריסתו ואם כן אגלי מלתא למפרע וכמ"ש למעלה ומעתה אתי שפיר דדברי הטוש"ע בחו"מ סי' רל"ה הן הן דברי הרמ"ה וכן באעה"ז סי' קנ"ה סי"ב בהג"ה נמשך אחר דברי הרמ"ה כמו שנרשם בש"ע שם מקורו מחו"מ סי' רל"ה והרי הרמ"ה אזיל בשיטת הנימוק"י וכמ"ש המלמ"ל שם ואם כן אתי שפיר דברי הרמ"ה והמעיין בח"מ סי' רל"ה הנ"ל בדברי הרמ"ה שם ימצא מבואר סברתו כן דבזה שייך תגלי מלתא למפרע אבל לשיטת התוס' דסוף סוף אי אפשר לדעת עתידות שפיר לא נעשה גדול למפרע וזה ברור כשמש לפענ"ד: