שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שצ״ו (ו׳)

והנה בשושן פורים שנת תרי"ד שאלני הרב הגדול מו"ה יונה נ"י אבד"ק גראביוויטץ במ"ש הר"ן דאע"ג דבמוציא מעות מרשות אפשר דאפילו בטעות מעל וע"ז הקשה דמשמע דהר"ן נסתפק בזה והלא כל מעילה הוא בטעות דהרי הוא בשוגג והיינו טעות והשבתי דיש חילוק בין שוגג לטעות תדע דהרי תמורה חל בין בשוגג בין במזיד ומכל מקום אם טעה יש שאלה וכמ"ש בנזיר דף ל"ב והובא במלמ"ל פ"א מתמורה ע"ש וה"ה כאן דאף דבשוגג מעל אבל כל דהוה זכייה בטעות אפשר דלא מעל וכאן דהוה טעות דלא עלה על לבו כלל שחבירו יתן לו ככר של הקדש לכך נסתפק הר"ן דאולי יהיה מעילה בטעות ולא מעל ודו"ק. ודרך אגב אזכיר מה דקשה לי בהא דאמרו במכות דף י"ט כהן שעלה בידו תאנה של טבל ופירש הריטב"א דבא להורות דלפי שאחשבה לאכילה ולהכי חייל טבל אפילו בפרי אחד והוא תימה דמעולם לא שמענו שיעור שלא יהיה נקרא טבל עד שיעור זה ורק דטבל חייב בכזית ואם כוונתו היכא דכל התאינה אינה רק פחות מכזית ונתחייב משום חשיבות התאנה לא ידעתי מנ"ל זאת ור"ש הוא דס"ל כ"ש למכות ולא אחר וגם מהיכא מוכח זאת דעיקר חידוש הברייתא היא כיון שחל על התאנה טבל ומעשר שני ועני חייב אם אכל שלשה אבל אה"נ דמיירי בתאנה בין התאנים וז"ב ודברי הריטב"א צע"ג: