שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שצ״ה (ז׳)

והנה בהיותי בשנת תרט"ז בכפר טריסקאוויטץ כ"א סיון מצאתי דבר נפלא ברמב"ן בשטמ"ק כתובות דף כ"ג ע"ב בהא דאמרו דחברתה משתריא אפומא דע"א והקשה הרמב"ן הא היא כבר אמרה שטמאה אני וחברתי וכל מקום שהאמינה תורה לעד אחד הרי הוא כשנים וכי אתי ע"א מה הוה ורצה הרמב"ן לחדש וז"ל ולי נראה דאשה לגבי עד כשר לאו הכחשה היא דבשלמא בעד כשר דחזי לאצטרופי מכחיש אלא באשה דטומאה ובלא מת לאו הכחשה דכלום הוא אלא לגבי אשה אחרת וצ"ע. ושוב מצאתי פירכא לזה מן הירושלמי וכתבתי פ' האשה שלום משם למדתי שהאיש והאשה שוין בהכחשה עכ"ל הזהב וכ"כ הריטב"א והרא"ה שם דאין נ"מ לגבי הכחשה בין איש ואשה. והנה לפי שדברי הרמב"ן הם דברים חדשים ודבר גדול דיבר אמרתי לברר הדברים הנה הרמב"ן האיר עינינו דעד אחד כשר יש לו מעלה טפי מעד פסול אף במקום שע"א בלבד די משום דע"א כשר חזי לאצטרופי לעד אחד ויהיו שני עדים משא"כ בפסול. ולפענ"ד להוסיף ולברר הדברים דלפענ"ד ענין ע"א דהתורה אמרה לא יקום ע"א באיש לכל עון ולכל חטאת ואינו קם רק לשבועה הוא כמו דחצי שיעור בכל איסורים דאסור מטעם דחזי לאצטרופי לשיעור שלם ה"ה ע"א דהתורה האמינה לשני עדים וזהו השיעור שלם לענין עדות ונאמן אף נגד מאה ואלף והרי הם כתרי ותרי וא"כ ע"א דהוה חצי עדות דהוא דומה לחצי שיעור גם כן הוה הדין כמו כל חצי שיעור דאיסור דאינו רק איסור ואין בו מלקות וכרת וכדומה רק איסור בלבד ה"ה בע"א דהוה חצי שיעור דחזי לאצטרופי ג"כ אינו קם לממון ולמלקות ומכ"ש מיתה רק לענין שבועה בלבד ולענין זה אמרינן דחזי לאצטרופי ולכך בעד אחד נגד שנים המכחישים אינו כלום דהא לא שייך חזי לאצטרופי דאף אם יצטרף עם שני ואף עם אלף יהיו שנים נגד שנים וא"כ לכך לא חשוב כלום נגד שנים דלא שייך חזי לאצטרופי וז"ב. ואם חומה היא נבנה עליה טירת כסף דבזה מיושב מ"ש הרמב"ם בהלכות עדות דע"א לשבועה בעי שיהיה עד כשר ולא נודע טעמו ומקורו. ולפענ"ד נראה דאם יהיה פסול לא שייך חזי לאצטרופי דעד פסול עם כשר לא יוכל להצטרף ואדרבא שייך נמצא אחד מהם קרוב או פסול ואף באופן דאינו פוסל עכ"פ אינו חזי לאצטרופי ולכך אינו מחייב שבועה וזהו ענין דאמרו כל מקום ששנים מחייבים ממון עד א' מחייב שבועה והיינו דע"א הוה חצי שיעור ושני עדים הם שיעור שלם. אברא דלכאורה לא שייך חזי לאצטרופי דהא לא ראו כאחת. אמנם באמת קי"ל דאף בלא ראו כאחת מצטרפים וא"כ חזי לאצטרופי ואף בלא ראה רק אחד שייך חזי לאצטרופי דהרי שני הלוואות מצטרפים וכריב"ק ור"נ. ובזה מיושב קושית הנו"ב מהד"ק חלק אהע"ז סי' ע"ב דאם בעי עדות שאילה"ז בד"מ א"כ היאך מצטרפים שני הלוואות דיכול הראשון לומר אנא לחיובי שבועה קא אתינא ולפמ"ש אתי שפיר דכל חיוב השבועה היא רק משום דמצטרפים דאל"כ לא שייך חזי לאצטרופי. ובזה נראה לפענ"ד הא דנחלקו ר"י ורבי במכות דף וא"ו דר"י ס"ל דבד"מ לא שייך נמצא אחד מהם קרוב או פסול ופירשו התוס' משום דעד אחד עכ"פ יכול לחייב שבועה וצ"ב דא"כ מ"ט דרבי. ולפמ"ש אתי שפיר דכיון דלא חזי לאצטרופי דהא נמצא אחד מהם קרוב או פסול שוב א"י לחייב שבועה ודו"ק: