ובזה יש ליישב מה שהקשה אחי הקצה"ח בסי' פ"ז ס"ק ח' ובש"ש שם פכ"א דאיך כתב התה"ד דעד המסייע יוכל לפטור משבועת ע"א אף בשבועת שומרין ומודה במקצת והא ע"כ לא האמינה תורה לעד אחד המסייע רק בדליכא הכחשה וכאן יש הכחשה מהעד המחייב. ולפמ"ש אתי שפיר דלענין המסייע לפטור לא שייך ע"א בהכחשה דהעד המסייע מהראוי שיפטור וכל דעד המסייע פוטר אף בשבועת שומרין פוטר. ובלא"ה נראה דענין ע"א בהכחשה היא כיון שבאמת לא האמינה תורה לע"א בכל עון ובכל חטאת רק באיסורין דלא מתורת עדות הוא דאף אשה וקרוב נאמן ולכך כל שאחד מכחישו אף הבע"ד לא שייך להאמינו דאין עליו תואר עד ולפ"ז לענין שבועה דשם העד נאמן מטעם דאמרינן דהשבועה יברר הדבר ואין בו הוצאת ממון ולכך כל שיש ע"א המכחישו שוב אתרע חזקת כשרותו דהרי חזינן דזה מכחישו וגם הוא עד כשר ואנן לא ידענו מי ומי האומר אמת ולכך אינו נאמן לחייב שבועה ולפ"ז לפטור לא שייך זאת דמכל מקום פטור מספיקא וז"ב ודו"ק. ובלא"ה נראה דאטו העד המכחיש אף דנימא דלפטור א"י לפטור אטו פסול הוא דאמרינן דמשקר רק דגזירת הכתוב היא דאין עד המסייע יכול לפעול שום פעולה רק לחייב שבועה אבל מכל מקום אין עליו שם פסול וקרוב ועוד ממנ"פ אם אמרינן דמשקר א"כ גם העד המחייב יש לו ריעותא זו דדלמא משקר ואם אמרינן דאינו משקר רק דגזירת הכתוב אין ע"א נאמן בודאי מהראוי שיפטור להבע"ד מהשבועה ולכך יוכל לפטור משבועה ומקרי עד אחד בהכחשה אבל לענין שיוכל לפטור לא מקרי העד הפוטר עד בהכחשה ומיושב כל קושיות הש"ש וז"ב ודו"ק. והנה בהא דאמרו בסוטה דף ל"א ע"ב כיון דמדאורייתא ע"א מהימן אידך היכי מצי מכחיש ליה ואמר עולא דלא היתה שותה תנן ור"ח מחלק בין בבת אחת בין בזה אחר זה והקשו בתוס' ד"ה כאן דהכא משמע כיון שנתקבל עדות של הראשון אף שלא הורו ב"ד כן ולא עשו מעשה עפ"י עדותן אפ"ה אין עד האחרון מהימן נגד הראשון והרי ביבמות דף קט"ז מוקי דוקא דהתירה להנשא הוא דאין האחרון נאמן. ולפענ"ד נראה דשאני הך דעד טומאה מעד מיתה דעד מיתה כל דלא התירוה להנשא א"כ לא אחשביה לעד הראשון ויכול עד האחרון להכחישו אבל בעד טומאה כיון דלאחר קינוי וסתירה התורה עשתה ספק כודאי ואמרינן דודאי נטמאת רק דהשתיה היתה יכולה לברר אבל טרם ששתתה אמרינן דודאי טמאה וא"כ כל שהיה עד אחד ואמר שנטמאת ולא היתה שותה א"כ נעשה כודאי אף שלא הורו ב"ד על ידו ולא נעשה שום מעשה דאין לך דבר ברור כזה ולכך לא היתה שותה ול"מ ע"א המכחישו:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שצ״ה (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
