שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שצ״ד (ג׳)

והנה בשנת תרי"ג ה' פ' תצא למדתי ש"ס סוכה בהסוגיא הלז והתבוננתי במ"ש וראיתי כי חסר מלח ותבלין דאיך מרבינן של בעל ושל הרים אדרבא נחל ממעט עמק דוקא ולא הרים וגם בעל ממעט וכוונתי היה כיון דאפשר למעט זה או זה ואינו ידוע ע"כ מרבה כלם אבל זה דחוק. אך כעת נראה דהדבר נכון ואבאר כל הסוגיא דהנה תחלה אמר ערבי נחל הגדל על נחל ד"א ערבי נחל שעלה שלה משוך כנחל ונדחק בכ"ת דמה נ"מ בין הני לישני אבל לפמ"ש נחלקו בזה דגדילות על נחל יש לפרש דהיינו בעמק כמו נחל שהיא בעמק כפירש"י בנחל איתן וא"כ של הרים פסול ולזה דרש שעלה שלה משוך כנחל והיינו דנחל הוה מים המשוך וא"כ של בעל פסול וע"ז אמר תניא אידך ערבי נחל אין לי אלא ערבי נחל של בעל ושל הרים מנין ת"ל ערבי נחל מכל מקום. וביאור הדברים נראה לפענ"ד עפמ"ש הרמב"ם ערבי נחל האמורות בתורה אינו כל דבר הגדל על נחל אלא מין ידוע הוא הנקרא ערבי נחל עלה שלו משוך וכו' ורוב מין זה גדל על הנחלים לכך נקרא ערבי נחל ואפילו היה גדל במדבר או בהרים כשר. וביאור הדברים נראה לפענ"ד דהרמב"ם מפרש דערבי נחל אינו קאי על אותן ערבות שכשרים ללולב רק הוא שם התואר אותן ערבות שרוב המין גדל על נחל ולפ"ז הרי אותן ערבות שיש להם ג"ס שמשוך וחלק ואדום גדל רובן שלהם בנחל וע"כ קראם ערבי נחל. ומעתה גם כאן אמר של בעל ושל הרים מנין והיינו דנחל ממעט אם זה או זה וע"כ אמר דערבי נחל מכל מקום והיינו לא כפירש"י דערבי מרבה רבים דזה דחוק ורק דערבי נחל הוא שם התואר לאותן ערבות שגדילים רובן על נחל וא"כ קאי על הערבות עצמם ולא מה שבשדות למצוה וא"כ ממילא אינו ממעט הרים ובעל רק שהם סי' לאותן ערבות שגדלים על נחל שהסימן שלהם משוך וחלק ואדום שהם גדלים רובם על נחל וא"כ גם אם גדלים על בעל והרים כשרים דהרי אי אפשר לומר דעיקר אתי להורות שיהיה רק מהגדל על נחל ולא בבעל והרים דא"כ מאי ערבי נחל דאמר קרא דהיא מורה על הסמיכות ערבות הגדילים רובם על נחל דאל"כ היה לו לומר ערבי מים ומאי נחל וע"כ שהם רגילים לגדל על הנחל. ובזה יש לי לפרש דברי הרא"ש שם ממה שנתקשה הכ"ת והקרבן נתנאל ברא"ש שם אלא שלא נפניתי להאריך בזה ואם נימא דהש"ס ס"ל כר"ע דסגי בערבה אחת יתכן יותר דהרי מדכתיב ערבי לשון רבים ואינם רק אחת ע"כ דקאי על ערבות דעלמא וא"כ הם סי' התואר על ערבים הגדלים רובם על נחל אבל נדחקתי להבין גם דברי הרמב"ם דפסק דערבי שתים וע"כ דדייק מדלא כתיב ערבי מים וכתיב ערבי נחל וע"כ משום דאותן ערבות הכשרות ללולב וסי' משוך וחלק ואדום רובם גדלים בנחל. ובזה נראת לפענ"ד ליישב הא דכתבו התוס' והרא"ש דאבא שאול ורבנן לא ס"ל הדרשא דערבי שתים ולפמ"ש ק"ל לשון נחל ולא כתיב מים וע"כ דדוקא בנחל הוא אותו מין ולא על מים ובזה יתפרש לשון הרא"ש בטוב ודו"ק היטב: