שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שס״ב (ג׳)

והנה לענין בגדים צבועים אם היא מתולדה אי שייך משום כתם הנה לענין נגעי בתים מצינו מחלוקת בפרק י"א ממסכת נגעים משנה ג' ועיין בר"ש שם ואנן קי"ל דאף ביד"ש נמי אינן מטמאים ואף דדרשי שם מקראי מכל מקום גם כאן יש לומר דשייך טעמו של רש"י. והנה הדגול מרבבה הקשה על הש"ע דלמה פסק להקל נגד דעת הגהמ"יי שמביא בשם רבינו שמחה וראב"ן דדוקא לענין שיהיה הבגד מטמא לטהרות הוא דצבעונין לא מטמא אבל לענין נדה לבעלה לא מקלינן ע"ש. ולפענ"ד נראה דיש להקל דהרי ר"נ אמר שכל דבר שאינו מקבל טומאה לא גזרו משום כתם וכבר כתבתי בשם הנודע ביהודה דהטעם הוא דבאמת יש ספק שמא לא מגופה רק מעלמא וכל דלא ארגשה טהורה וכתב הנוב"י דכיון דעכ"פ האשה טמאה ודחה דהא יש ס"ס וכתב שעכ"פ הבגד טמא ולכך מטמאין גם האשה ולפ"ז בדבר שאינו מקבל טומאה לא שייך זאת ע"ש ודפח"ח. ובאמת שגם הר"ן בחידושיו לנדה כתב הטעם דר"נ שלא גזרו בכתם כל שלא ארגשה רק משום דאם לא נטמא האשה יבאו להקל גם לענין הבגד ולכך כל שאינו מקבל טומאה לא גזרו ע"ש ולפ"ז גם לענין בגדי צבעונים דכל שהבגד אינו מטמא טהרות שוב גם על הכתם לא גזרו כמו בדבר שאינו מקבל טומאה. ומעתה שפיר פסק להלכה כיון דקי"ל כר"נ ממילא גם האשה אינה טמאה ומהתימה על הגמי"י שבאות ה' (בפ"ט מא"ב ה"ז) כתב בעצמו הטעם דר"נ משום דלא גזרו רק בדבר שמקבל טומאה וא"כ ה"ה בזה וז"ב. ובזה מיושב כל קושיות מעלתו דמה דבגדי צבעונים אינו מטמא הוא באמת רק לטהרות רק דלדידן דקי"ל כר"נ ה"ה בזה וא"כ שפיר הקשו על ר"נ מעלה זית ודו"ק היטב ועיין שו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' קס"ג: