שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שנ״ט (ג׳)

ובזה יש ליישב קושית השעה"מ הלכות ט"מ שהקשה על דברת התוספות בחולין הנ"ל דא"כ בהא דילפינן בחולין דף י"א דאזלינן בתר רובא מעולה וכדומה ולמה לא נימא דאוקי אחזקת מעי אמו שאין טריפות פוסל בו ולפמ"ש אתי שפיר דזו החזקה ודאי עשויה להשתנות דודאי תצא ממעי אמו ודשא דאחידא בה וא"כ שוב הוה חזקה העשויה להשתנות. אך לפמ"ש הקושיא שמקשה מכוי ודאי קשה דלמה חלב הכוי יתחייב באשם תלוי והרי יש חזקת מעי אמו דחלב במעי בהמה מותרת וכאן לא שייך מ"ש דהוה חזקה העשויה להשתנות דזה אינו דאכתי תהיה ספק חלב חיה ספק חלב בהמה וא"כ יש לאוקמא על חזקת במעי אמו. אמנם נראה דבזה לא שייך זאת דהרי כל כוי הוה ספק בהמה ספק חיה והרי זה ודאי דלא כל כוי ודאי חיה ואם כן כשאנו דנין על חלב של כל כוי אי אפשר להתיר כולם דבודאי יש בהם שהן חיה ולכך לא שייך לאוקמא אחזקת מעי בהמה וגם יש בכוי כמה דברים שאנו דנין כמו בהמה וא"כ לענין זה שוב הוה חזקה שעשויה להשתנות. מיהו גם בספק עכו"ם ספק ישראל לכמה דברים אנו מחזיקין שהוא ישראל א"כ שוב הוה חזקה העשויה להשתנות. ובלא"ה יש לדון דהחזקה שנוקי שלא נתמרח זה הספק על התרומה עצמה והספק שמסתפקין אם הוא ישראל או עכו"ם זה הספק על גוף האדם ולא שייך להסמיך ספק זה להחזקה וגם קושית השעה"מ יש לדון דבכוי גם כן לא שייך לדון מטעם החזקה כמ"ש ואין החזקה שייך לענין הספק ובתשובה כתבתי על דברת התוספות הנ"ל ענינים אחרים וכעת אינו לפני ועיין בחבורי כת"י: