שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שמ״ג (ז׳)

והנה בהא דאמר רב הונא בבני באגא דאי יהבי ריפתא לינוקא כל אחת ואחת חזי וכתב רש"י ופליג על רב חסדא והתוספות כתבו דלא פליג דכאן אי אפשר למפלג דהא כל הקמח היה של עכו"ם ודבריהם תמוהים לכאורה דאדרבא כיון דעיקר הקמח של העכו"ם א"כ הוה כמו נדרים ונדבות דמשלחן גבוה קא זכו ונשאלתי בזה ומצאתי באבני מלואים ח"ב בשו"ת הנספחות שם סי' ב' שהקשה כן. ולפענ"ד נראה דהנה מה דאמר רב חסדא דאפשר למפלג בלישה נראה לי הסברא דבאמת התוס' כתבו דל"ש הפת נאפית יפה כיון דחציה של נכרי והרי אכתי שייך מתוך וכבר כתבתי בשם הפ"י שהקשה כן אמנם כבר כתבתי דלא שייך מתוך בדבר שאופה וטורח כל דחציה של נכרי א"כ לא שייך דכל חדא חזי ליה ושוב לא שייך מתוך דלא שייך מתוך רק בדבר שאף מה שעושה שלא לצורך איכא צורך קצת אבל כאן חציה של נכרי וא"כ מה שטורח בלישה של נכרי זה לא שייך מתוך ולפ"ז ז"ש דאפשר למפלג בלישה וא"כ לא הוה לישה אחת וטורח של לצורך כלל ואף אם נימא דגם שלא לצורך כלל הותר משום מתוך אבל כל דלכם ולא לנכרים הך שלא לצורך בודאי לא הותר וזה ברור ודו"ק. ומעתה בהך דבני באנא דאי אפשר למפלג בלישה וכיון שיוכל להיות דכל חדא חזי ליה א"כ שוב הותר ולא דמי לנדרים ונדבות דלכם ולא לגבוה ולא שייך מתוך כלל אבל כאן שייך מתוך דהרי הפת נאפית יפה ואף דטורח בלישה ואפייה בדבר שאינו לצורך כלל הא בכה"ג דהוא טורח כדי שיטול אח"כ איזה דבר כדרך שלוקחין בשכר אפייה ובישול כמ"ש התוס' א"כ הרי הוא טורח בשביל ישראל ועל כל אחת יש להסתפק דלמא חזיא ליה ומה גם שאם לא יתן רק לאחר אפייה ובישול בודאי מוכרח לטרוח בכל אפיה ולישה ובישול כדי שיקבל איזה דבר וא"כ הוה לצורך ישראל. והנה בהא דאמר ריב"ל דאין מזמנין את הנכרי ביו"ט גזירה שמא ירבה בשבילו לכאורה קשה דנימא הואיל ומקלעי ליה אורחים חזי ליה ואין לומר דלא סבירא ליה הואיל דזה אינו דכל הטעם משום דל"ש הרי כבר כתבתי דאף לרב חסדא דלית ליה הואיל מכל מקום בצירוף דכל חדא חזיא ליה מותר וכאן באמת הוא מזמנו על מה שבשל לצורכו ורק דחיישינן שמא ירבה בשבילו וא"כ שוב הוה ליה ס"ס דלמא לא ירבה ואף אם ירבה הא חזי לאורחים וזה לדעתי מה דאמרו ופליגא דריב"ל ופירש"י ופליג על ר"ה והקשה המהרש"א דלשיטת התוס' לא פליג על ר"ה כלל ולפמ"ש יש לומר דקאי על ר"ח דר"ח מתיר בכה"ג שהיה של ישראל וס"ל בכה"ג הואיל וריב"ל לא ס"ל כן ודו"ק היטב: