שוב ראיתי בשעה"מ פ"ב מיו"ט הלכה יו"ד ובטעם המלך שם שהאריכו בענין זה ולפמ"ש הן נסתר מחמתו קצת מהבנין יעו"ש ומ"ש בטעם המלך על קושית התוס' דאין התחלה לקושית התוס' כלל דטעמא דראב"ש דהפת נאפה יפה אינו רק שיהיה צורך קצת ומתירין משום מתוך הנה לפמ"ש אין כאן קושיא דאטו בשביל מתוך נתיר לעשות ולטרוח במלאכת אפייה ולישה בשביל מתוך וע"כ לא אמרינן מתוך רק באותה מלאכה שהיא שלא לצורך יש צורך קצת זה שייך מתוך עד"מ עולת נדבה שיש צורך קצת שלא יהיה שלחן רבך ריקם וכן בהוצאת הקטן למול וכדומה שיש צורך קצת כמ"ש התוספות בביצה דף י"ב אבל במה שעושה אפיות במה שא"צ כלל פשיטא דלא שייך מתוך וזה ברור כשמש ולכך הוצרכו לתרץ דכל חדא וחדא חזיא ליה א"כ יש בכל אחת צורך קצת ובצירוף מה דאמר הואיל הו"ל ס"ס כמ"ש ודו"ק. ובמ"ש מיושב קושית הטעם המלך בשם הגאון מוהרא"פ דאמאי הוצרך הרמב"ם לטעם דלכם ולא לגבוה הלא לפי מה דקי"ל דאמרינן הואיל מדאורייתא אין צרכי שבת נעשין ביו"ט ושוב אסור לאפות. ולפמ"ש אתי שפיר דיכול לעשות כמ"ש הכו"פ ולכך צריך לטעם דלכם ולא לגבוה ובכה"ג לא שייך לא מתוך ולא הואיל ודו"ק היטב. ובמ"ש יש ליישב גם הקושיא השנייה שהקשה שם דלמה לא כתב רבינו אצל לחם הפנים הך טעם דלכם ולא לגבוה. ולפמ"ש אתי שפיר דהא רבינו בא לשלול שאינו מותר לעשות כמ"ש הכו"פ ולפ"ז זה שייך בשתי הלחם דחמץ תאפנה אבל לחם הפנים דבעינן מצה א"כ ע"כ יצטרך לחפות עם מצה והרי הוא צריך לחמץ דחמץ יותר משובח ממצה ואיך בשביל מעט תיקון דנאפה יפה יפה יקלקל במה שהוא מצה והוא צריך לחמץ וכיון שאי אפשר לאפות עם חמץ רק מצה אין מקום לקושית הכו"פ ושוב ל"צ לטעם דלכם ולא לגבוה והא למ"ד הואיל אין צרכי שבת נעשין ביו"ט כקושיתו ובאמת שהדבר מוכרח דאל"כ יקשה על הכו"פ למה לא הקשה מלחם הפנים וע"כ כמ"ש ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שמ״ג (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
