שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שמ״ג (ה׳)

והנה הגאון מוהר"י פיק ז"ל כתב דלפמ"ש התוס' בפסחים דף מ"ו ד"ה עד שתאפה יתיישב קושיא זו של התוס' וכוונתו דיש לומר דר"ח מיירי כשאופה ע"ג גחלים דלא שייך לומר שהפת נאפית יפה יפה. ולפענ"ד יפה הקשו התוס' דא"כ משכחת לה גם בעיסה חציה של נכרי לאפות ע"י תנור ור"ח אמר סתם דאסור כיון דאפשר למפלג בלישה. ובזה יש ליישב קושית הכו"פ סי' ק"ח דלמה לא נאפה שתי הלחם ביו"ט והרי יכול לאפות עם עוד פת בתנור שנאפה יפה יפה וקודם שנתקדש הוא חול ויכול לאפותו עם שאר פת ע"ש וכבר כתבתי הרבה בזה. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת מה דכל חד חזי ליה אינו ברור דסוף סוף הרי אינו לכם ודאי ואדרבה עפ"י רוב אינו אוכל רק אחת או שתים והוא אופה הרבה ואנן בעינן לכם ודאי וע"כ משום מתוך היא ההיתר וכיון דלגבוה התורה ממעט לכם ולא לגבוה א"כ היאך נוכל להתיר ע"י מתוך והא בזה מיעטה התורה בפירוש וכאן לא שייך הואיל ג"כ דהא ע"כ צריך לשתי הלחם וא"כ שוב לא מתירין דאינו לכם ודאי וז"ב: