ואור ליום ד' שמות שנת תרכ"ו מצאתי בר"ן בביצה פ"ק גבי שני י"ט של ר"ה שכתב בהדיא דלכך דרשו לכם ולא לנכרים אף דאמרינן הואיל משום דנ"מ לדברים אסורים וכ"כ דבדברים אסורים לא שייך הואיל והטורי אבן לא זכר זאת. ובזה יש ליישב דברי התוס' במנחות דף ס"ב ד"ה להעלות שהקשו דבאופה מיו"ט לחול אמרינן הואיל והקשה בצ"ק דלמא פליגי רבה ורבא בפלוגתא דרבה ור"ח בפסחים שם אי אמרינן הואיל ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת כל הטעם דלא אמרינן הואיל הוא משום דא"כ בטלת כל עונג יו"ט ויאפה לצורך אורחים וא"כ כאן דלא שייך זאת דאטו ידע שיזדמן תינוק שם וא"כ שפיר שייך הואיל וזה ברור. ובפשיטות יש לומר דע"כ לא ס"ל לרבה הואיל רק שם דבאמת לא אקלעו אורחים רק דהיה חזי ליה שייך הואיל אבל כאן הא באמת המעשה היה בהיתר דהתינוק ניצל עי"ז ושפיר שייך הואיל דניהו דמחשבתו לא היה בהיתר אבל המעשה היה בהיתר ושם היה המחשבה והמעשה באיסור כנ"ל ברור. והנה במה שנסתפק בטורי אבן בנבילה או טריפה אי שייך הואיל וחזי שלא כד"ה קשה לפענ"ד מהא דאמרו בביצה דף כ"א והא חזי למיכל מיניה ומשני עגל טריפה ואכתי קשה הא שייך הואיל וחזי ליה שלא כדרך אכילתן ואין לומר דר"ה לא ס"ל הואיל דאכתי קשה דעכ"פ מבואר דחייב מקרא דלכם ולא לנכרים ואמאי הא שייך לכם שלא כדרך אכילתן וצע"ג:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שמ״ג (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.