שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן שמ״א (ג׳)

ומה שהקשה בתוס' חולין דף ק"מ במ"ש בבהמת עיר הנדחת אם היא כשרה לקרבן מש"ס סנהדרין דף קי"ב כבר קדמו בזה בשו"ת תפארת צבי להגאון מוהר"ץ מהמבורג ז"ל הוא עם הגאון מוה' שמחה וויל ז"ל וכבר כתבתי בזה כמה ענינים וגם מזיקיב בני הרב הגאון החסיד הקשו אותי כזאת והשבתי להם הלא הם בכתובים עמדי וקשה עלי החיפוש. ומ"ש לתמוה בהא דכתבו התוס' בקידושין דף כ"ג ע"ב דנ"מ אי שלוחא דידן נמי הוא ונ"מ אי כהן הקריב שלא מדעת בעלים דאם שלוחי דרחמנא נמי הוא הקרבן כשר ע"ש וע"ז הקשה דהרי כתבו התוס' בגיטין דמודר הנאה שרי לומר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום דאינו מצוה בפועל א"כ אכתי מה נ"מ כיון דמקריב שלא מדעת בעלים פשיטא דמותר במודר הנאה ולק"מ דשם עכ"פ גלה דעתו דרוצה שיתרמו אבל כל שמקריב שלא מדעת בעלים אי הוה רק שלוחי דידן ודאי לא מועיל במודר הנאה דהא לא גילה דעת כלל ועיקר מה שמהני במקריב שלא מדעת בעלים הוא לפי דהוא שלוחי דרחמנא נמי וליכא הנאה אבל אי שלוחי דידן אסור להקריב שלא מדעת בעלים ובמודר הנאה היה אסור דמהני ליה אם היה מועיל וז"פ וברור. ומה שהקשה בהא דאמרו טבל מוכן הוא משום דאם עבר ותקנו מתוקן ולמה לי זאת והא בלא"ה לשיטת הרשב"א דאיסור דרבנן מותר ליתן לקטן אפילו לספי בידים א"כ למ"ד מופלא הסמוך לאיש הקדישו הקדש ואין לומר דאין שליחות לקטן הא כתבו התוס' בגיטין דף ס"ד דכל היכא דאיתא בדנפשיה מועיל שליחות לקטן. ואין לומר דהוה שבות כמו אמירה לנכרי דזה אינו דהא הוה שבות דשבות ושרי במקום מצוה ולפענ"ד ל"ק מידי ולדבריו למה לא מקשה טפי דלמה הוה מוקצה הא חזו לקטנים דמותר לספות בידים והרי אין מערבין בטבל אף דחזי לקטנים וכבר הקשה הרשב"א ביבמות דף קי"ז שם דמ"ש מיוה"כ דמערבין לגדול ביוה"כ ואולי חזי לקטנים וכתב דטבל היא והוא איסור מצד עצמו כל דלא חזי לגדולים אין מערבין אף דחזי לקטנים וא"כ גם כאן מוקצה הוה דלא חזי רק ע"י שיפריש הקטן וא"כ עכ"פ מוקצה היא לגדולים ואדרבא הוה מוקצה גמור דהקטן דידיה שיאכל הקטן א"צ להפריש ויכול לאכול אף בלי הפרשה לשיטת הרשב"א דמותר לספות בידים ולמה יפרוש ולהגדול אסור דמכל מקום הוה מוקצה לדידיה ולא היה שבות דשבות במקום מצוה דמה מצוה איכא דהא להקטן מותר אף בלי הפרשה ולהתירו לגדולים הא לגדול לא חזי דהרי הקצה אותו דהרי לא הפרישו קודם שבת ולא היה דעתו שיפריש הקטן דלמה יפריש הא לקטן לא צריך הפרשה בלל ושיעשה הקטן רק בשביל גדול זה ודאי לא הותר וז"ב ודו"ק: