שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ל״ב (ג׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ובדבר קושיתו ביו"ד סי' רס"ז סעיף י"ב שאם המית ח"ש וחב"ח נותן חצי הקנס לאדון ופטור מח"כ והטעם משום דאין לה יורשים כמו בח"ע וחב"ח כמ"ש הט"ז והש"ך שם וע"ז תמה דהרי אנן קי"ל כר"ח ורבה בר ר"ה בגיטין מ"ז דאם קידש ח"ש וחב"ח הוה מקודשת גמורה כמ"ש הרא"ש והטור בא"ע סי' מ"ד משום דלא שייר בקנינו וא"כ משכחת לה יורשים בזה זה תורף קושיתו ובקש להשיב לו אף שאין זה מענינא דיומא כעת. והנה לפענ"ד אף לשיטת הרא"ש ודעמי' שמקודשת גמורה רק שאין חייבים מיתה עלי' רק אשם מ"מ לא הוי קדושין תופסין רק שיצטרך גט אבל הוי קדושין שא"מ לביאה ובכה"ג שא"מ לביאה מצד עצמה אף אביי מודה כמ"ש הרשב"א בחדושיו לקדושין דף נ' וכאן כיון שהיא ח"ש וא"כ ישראל גמור לא יוכל לבא עלי' מצד שהיא חצי' שפחה ואסור מה"ת לשיטת רוב הפוסקים וע' מלמ"ל פ"ד מעבדים ורק עבד עברי מותר בה ובזה מדוקדק מה שאמרו מאורסת לע"ע ורש"י כתב דלאו דוקא דה"ה לישראל ולפמ"ש באמת מאורסת היא אף לישראל אבל הוי קדושין שא"מ לביאה רק בעבד עברי וא"כ לא משכחת יורשים דהרי הקדושין לא הוי מסורים לביאה ואף האב בעצמו אינו יודש דאינו בנו ושפיר כתב בש"ע דאין לה כופר כנלע"ד ברור. ומה שהקשה בכריתות דף י"א דבשפחה חרופה אף הגדול פטור בבא על הקטנה דקא מקשי אהדדי וע"ז הקשה דהא לא משכחת כלל קטנה כיון שהוא קטנה וח"ש ומי יקבל הקדושין עבורה והאריך בזה וכתב שמצא בפנים יפות להפלאה פ' קדושים שהקשה כן וכתב ציור דמשכחת לה ע"ש וע"ז הקשה דלפי הציור הלז הא דאמרו בגיטין מ"ג שם דיורשין מנ"ל והא משכחת לה ע"י הציור הלז הנה יעיין במקנה סי' מ"ד שהקשה כן בעצמו ויעיין בספר טיב גיטין להגאון מוהר"צ ז"ל אבד"ק אלטאובן שהאריך בזה וגם היא הקשה קושית מעכ"ת בשפחה קטנה דאיך משכחת לה קדושין ויש לי בזה אריכות דברים ולפי שהיא שבתא דריגלא לא אוכל להאריך בזה וגם זה המעט לא כתבתי רק להניח דעתו אלה דברי הכותב בנחיצה דו"ש באהבה ויקבל חג הבע"ל בשמחה:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.