שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן רע״ו (ג׳)

והנה ביום א' תבא תרי"ג הגיעני עוד דברי הרב מוה' מענדיל הנ"ל והנה ביקש מאתי ע"ד כי הרב הגאון מוהרש"ק נ"י מבראד כתב על השוחט הנ"ל בזה"ל ע"ד השו"ב דק"ק סטאניסלאווטשיק שמו מוה' ברוך צבי הנה המעשה שהיו כמה אנשים שהעידו על פסולו והיו איזה אנשים המכחישים אותם והנה מהראוי הי' לפוסלו מיד כדין המפורש בחו"מ סי' ל"ד בתרי ותרי שהוא פסול ומה גם בשוחט שהוא בחזקת איסור רק היות כי כבר קדמני רבנו הרש"ל ביו"ד סימן קי"ט בט"ז שאין בזמנינו להעמיד הדת על תילו נכנסתי לפנים משוה"ד והתרתי לכל מי שאין מאמין להעדים הפוסלים אותו ואינו פסול רק להמאמינים להעדים הפוסלים אותו אך כהיום אני רואה שהוא אוכל שום וחוזר להיות ריחו נודף ועושה תחבולות שלא יניח לשום שוחט לשחוט לאנשי ק' האסור עליהם שחיטתו ורוצה להכריח לאכול דבר האסור להם או להשביתם מכבוד שבת ויו"ט בזה אני חוזר לעיקר דדינא שהוא פסול לכל העולם כחתיכה דאיסורא ואינו מותר רק לאלו האנשים שהיו בעיר המכחישין לאלו העדים הפוסלים אותו אבל לכל העולם הוא כחתיכה דאיסורא וגם מצד התחבולות שלו להכריחם לאכול דבר האסור להם ולהשביתם מכבוד שבת ויו"ט כדאי הוא לאוסרו. וע"ז צווח הרב מוהר"מ הנ"ל שזה תורה חדשה דהכי בשביל שמבקש שהשוחטים לא ישיגו גבולו יהיה עי"ז פסול וזו תורה חדשה. ואני אומר שיפלא בעיני על מה עשה ככה ואני תמה על שמתחלה היקל בתרי ותרי בשביל דברי הרש"ל הובא בט"ז סימן קי"ט ס"ק י"ז. ואני מתפלא על עצמי דאיך אפשר דבתרי ותרי יקילו בשביל שהדור פרוץ ועיין באהע"ז סימן מ"ז ובשו"ת רמ"א סימן י"ב ובכמה מקומות ואנה מצינו כן ושם שאני דזה אינו רק למגדר מלתא שיהיה תשובה ברורה וא"כ בזמן הזה יש להקל לעשות תשובה באופן אחר. וגם מה שרוצה לפסלו כעת לא ידעתי סוף דבר איני רואה לפסול השוחט בפרט שכבר כתבתי שהעדים הפוסלים הם קרובים שני אחים וע"כ הדבר ברור דהשוחט כשר: