ומה שהקשה בהא דאמרו בשבועות שם מיגו דיכול לומר להד"ם דנאמן בטוען נאנסו והקשה דהוי מיגו לחצי טענה דבנאנסו עכ"פ שכרו לא הפסיד כדאמרו בב"מ שם דאגרייהו לא מפסיד כל שנאנס משא"כ בלהד"ם פטור משכר יפה הקשה וכמדומה שמוזכר בספרים אך לפענ"ד נראה דעיקר הקושיא היא כיון דיש לו מיגו וא"צ לישבע כלל ל"ש כלל ענין שומר שכר דלמה ישלם בחנם והא לא צריך כלל דאף אם יפשע יוכל לטעון נאנסו ויהי' נאמן במגו דלהד"מ ולא יצטרך לשבע כלל ולמה ישלמו בחנם ולא משכחת לה ענין שומר שכר כלל ובזה מיושב מה שהקשה לפמ"ש הרשב"א הובא בסמ"ע סי' ע"ה דא"י לטעון יש לי בידך כל שיוכל לטעון נאנסו משא"כ להד"מ א"כ משכחת לה בכה"ג ולפמ"ש לק"מ דעיקר הקושיא דכל שבסתם שומר לא שייך לשלם שכר דהא יכול לטעון נאנסו ולא יצטרך לשבע א"כ כל שומר שכר ל"ש כלל דלמה ישלם כלל:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן רס״א (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.