שוב נזכרתי דבן עזאי מחולק עם רבנן וס"ל מהלך כעומד דמי. ולפ"ז אף דקיי"ל כרבנן היינו במהלך כדרכו אבל בצבי שבור דהו"ל מתגלגל ובודאי הו"ל כעומד. וזה אמרו מתגלגל קאמרת שאני מתגלגל דכמונח דמי והיינו דבזה כולי עלמא מודו דהו"ל כעומד. ומה יקר בזה חלוקו של הרמב"ם דהרי בירושלמי הובא בתוס' בשבת דף וא"ו ד"ה בשלמא הקשה לבן עזאי לא משכחת לה ד"א ומשני בקופץ והיינו דבזה ודאי לאו כמהלך דמי ע"ש ולפ"ז בצבי רץ כדרכו בודאי לאו כמונח דמי ודו"ק היטב. עוד נראה ע"פ מ"ש הנמוק"י ריש פ"ד דיבמות לר"ל דס"ל אגלאי מלתא למפרע דדוקא בדבר שבשעת שחלץ לה הי' ודאי שלא היתה ראויה לבא בכלל לידה אמרינן אגלי מלתא למפרע אבל כאן חיישינן שמא בשעת חליצה היתה ראויה לילד ואח"כ גרם לה שהפילה ולא שייך אגלי מלתא למפרע ע"ש ובמלמ"ל פ"ק מהלכות גירושין מ"ש בזה ולפ"ז גם כאן ברץ כדרכו ובאמת לא נח אמרינן אגלאי מלתא למפרע דלא היה סופו לנוח אבל בצבי שבור ניהו דלא נח אח"כ מכל מקום בשעה שרץ היה יכול להיות שינוח וא"כ לא שייך אגלי מלתא למפרע ודו"ק היטב כי נחמד הוא:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן רל״ו (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.