שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ר״ג (ג׳)

שוב נזכרתי מדברי הטור סי' שצ"א ובש"ע שם ועיינתי בב"י והנה מבואר משם ככל דברי אך מ"ש שם בשם הריב"ש הנ"ל דאם אינו רק גובה מס מהם אינו מועיל הרשות לפמ"ש הי' מקום להתיר כיון דמקרי מוחזק כיון שמגיע לו מס. אך מבואר בב"ב שם ובחו"מ סי' ער"ח הבדל בין מס המוטל על קרקפתא דגברי או על הבית וכ"ש ג"כ יש לומר דמיירי בכה"ג שאינו לוקח הבית בשביל המס וע"ש היטב בב"י וט"ז ולפע"ד עפמ"ש יש להאריך ולא נפניתי כעת גם מה שהקשה הח"ץ על הריב"ש יש לי אריכות דברים ואכ"מ. ומה שפלפל אם מותר לומר לגוי בשבת להחם חמין לצורך רחיצת תינוק שנולד בו ביום הנה הדבר פשוט כמ"ש מעל"ת בראשונה מדברי התוס' סוף פ' מפניו דכל שיש צער לתינוק שרי על ידי ישראל שבות וה"ה במלאכה דאורייתא ע"י עכו"ם ויפה כתב דע"י עכו"ם אף במלאכה דאורייתא עדיף משבות דע"י ישראל וכמבואר בסי' שכ"ח סעיף י"ז במ"א ס"ק י"ב ובגליון כתבתי שם. דבזה מיושב קושית הט"ז ס"ק ז' שם על הה"מ ומהתימא על הט"ז שהה"מ נרגש בעצמו בזה במ"ש שלא הותרו רק מן העכו"ם ודו"ק. גם על הרא"ש לא קשה די"ל דכל שאפשר ע"י עכו"ם לא הותר ע"י ישראל ולכך אסרו עמוץ ופתח ודו"ק. והנה מה שכתב מעל"ת דמדכתבו רש"י ותוס' דף קכ"ג דאסובי לאו היינו לפופי דאל"כ קשה דר"נ אדר"נ ע"כ ס"ל דר"נ מיירי ביום הראשון דלא כמ"ש הרא"ש וא"כ מבואר דמה דשרי לפופי היא משום דאורחי' ול"מ מלאכה כלל וכן הקשה דברי רש"י אהדדי. והנה באמת דברי רש"י תמוהים וכבר הרגישו בזה האחרונים ועיין בבאורי הגאון מוהראו"ו ז"ל סימן ש"ל שגם הוא לא העלה ארוכה אך לפע"ד א"ש דהנה התוס' הקשו בדף קכ"ז למה הביא ר"נ מאין עושין אפיקטוזין דהוא תקוני דגברי טפי הו"ל להביא מאין מעצבין ונדחקו נלפע"ד חדא מתורץ בחברתה דבאמת. יכילנא למימר דאסובי היינו לפופי וביום ראשון מותר ואין ראי' מאין מעצבין דמיירי ביום שני כמ"ש בדף קמ"ז ולכך כתבו התוס' דר"נ ס"ל דאסובי לאו היינו לפופי והיינו דהוכיח מאין עושין אפיקטוזין דתיקון לא שרי וא"כ ע"כ דגם ביום ראשון אסור ולכך לא פירשו דר"נ מיירי ביום שני דא"כ הו"ל להביא ראי' מאין מעצבין וע"כ דרצה להביא ראי' אף ליום ראשון ולחלק בין לפופי לאסובי ולכך מייתי ראי' מאין עושין אפיקטוזין ולכך נדו מדברי הרא"ש ופירושו ועיין ברא"ש בפרק כל הכלים גבי אסובי ובהגהת הגאון מהר"י פי"ק ז"ל ולפמ"ש א"ש ודו"ק. ובזה מיושב מה דקשה לי טובא למה לא פריך הש"ס על ר"נ בשם רב סוף מפנין דמתיר לפופי ממשנה דאין מעצבין כדפריך לר"י דף קמ"ז ולפמ"ש א"ש דרב דמיירי ביום ראשון כדהביא מקרא דפ' תוכחה ביום הולדת וא"כ לא קשה מאין מעצבין דמיירי ביום שני כמ"ש רש"י דף קמ"ז אבל רבב"ח אמר ר"י דאמר סתם דלפופי מותר ולא הביא מהמקרא ע"כ דמהמקרא אין ראי' דמיירי ביום הולדת והוא רצה להתיר אף ביום שני וא"כ שפיר פריך מאין מעצבין וא"ש דברי רש"י ואין בם סתירה. ובזה מיושב דברי הטור סי' ש"ל שפסק דאסובי היינו שמיישרין איבריו שנתפרקו ואינו מותר רק ביום הלידה ולכרוך בבגדיו שלא יתפרקו מותר לעולם והקשה הב"ח תרי תמוה דאסובי שרי לר"ש והלכה כר"ש לגבי ר"נ ולמה פסק הטור כר"נ וגם למה השמיט הדין דחומרי שדרה דמוקי בדף קמ"ז דאסור. ולפמ"ש א"ש דבאמת י"ל דאף דקיי"ל כר"ש נגד ר"נ היינו מה שנחלקו רק הם אבל כאן הרי רב דנקיט לפופי דשרי וכן ר"י הרי לא התירו רק לפופי ולא אסובי וא"כ הם ס"ל כר"נ ממילא הלכה כר"נ והם פירשו דאסובי היינו לפופי וביום ראשון עכ"פ אורחי' היא וגם זה בכלל האמור בפרשת תוכחה ולכך שרי ור"נ ור"ש פליגי ביום שני ור"ש סבירא לי' דאסובי אורחי' אף ביום שני וזה בכלל לפופי דשרי אף ביום שני ולא קאי על ביום הולדת אבל ר"נ ס"ל דאינו בכלל לפופי ולאו אורחי'. ובזה מובן לשון אורחי' דאמר ר"ש ועיין רש"י ולפ"ז שפיר פסק כר"נ דרק ביום ראשון שרי ולא יותר ולכך לא הוצרך להביא חומרי שדרה דלענין יום שני היא כ"ש מאסובי דאסור וביום ראשון ס"ל דאף חומרי שדרה שרי דהיא ג"כ נכלל בהאמור בפ' תוכחה. ועל דרך הפלפול אמרתי במה דהשמיט הטור הך דחומרי שדרה. דהנה כ"כ דקשה למה לא פריך הש"ס על רב גופי' ממשנה דאין מעצבין. אך לכאורה יש לומר דרב תנא היא ופליג אבל על ר"י שפיר מקשה דאינו תנא כמ"ש התוס' בכתובות דף ח'. אמנם לכאורה עדיין קשה דהרי התוס' שם בכתובות הקשו דלמה לא משני דר"י ס"ל כרב דהוא תנא ופליג. וכתבו דר"י לא החשיב לרב לתנא ולפ"ז יוקשה כאן דזה דוקא במקום דרב אמר מסברא אבל כיון דרב מביא מקרא האמור בפ' תוכחה ונהי דאין ראי' גמורה מ"מ יוכל ר"י לסמוך על רב דהיא תנא ומסתביר לי' קרא הכי. אך י"ל דהש"ס מקשה על ר"י דהרי ר"י אמר הלכה כסתם משנה והך דאין מעצבין הוא סתם משנה אך עדיין יוקשה דהרי בגיטין פ"א ס"ל לרבב"ח אליבי' דר"י דלא ס"ל הלכה כסתם משנה ואמוראי היא אליבי' דר"י וא"כ מה מקשה רבב"ח וצריך לומר דהש"ס מקשה על ר"י אליבי' דאמוראי דס"ל אליבי' דר"י דהלכה כסתם משנה וא"כ עכ"פ קשה לר"י אליבי' דהנך אמוראי מה יענו להך משנה. לכך הוצרך הש"ס לאוקמי בחומרי דשדרה. ובזה יש ליישב היטב דברי הטור דהרי בש"ס שבת דף ס"ו אמר רב זביד דמתני בשם רבב"ח גרידא הך דלפופי ינוקא ולא בשם ר"י וא"כ על רבב"ח לא קשה כלל קושי' דהוא לא ס"ל הלכה כסתם משנה וגם הוא מצי סבר כרב דתנא הוא וא"כ שוב שפיר לא צריך לשנויי דחומרי שדרה ודו"ק היטב כי הוא ע"ד פלפול ולדינא הדבר ברור דדברי התוס' סוף מפנין נכונים ומותר כל שיש צער לתינוק כמ"ש המג"א בשם התוס' ועמ"א סי' ש"ז דכל שיש מקצת חולי וצער שרי שבות ובפרט במקום דאיכא חשש פקוח נפש ועיין רד"ק יחזקאל י"ז דכתב דכל האמור בפ' תוכחה שם היא סכנה ומותר וע"ש כנלע"ד. ויסלח לעיין היטב כי אף שאני טרוד וכותב בלי עיון היטב עכ"ז אקוה כי יש בו דברים נכונים לדינא ת"ל: