ומ"ש עוד באחד שגירש אשתו בשם הנקרא בפ"כ והעלים שם שחותם ועולה בו לתורה בצירוף שם הנקרא בפ"כ ואחר מסירת הגט לאשתו הוציא קול שבכיון העלים שמו כדי לפסול הגט ואחר החקירה והדרישה אמר שלא היו עדים בזה ורק במחשבתו היה כן ואף בפיו לא אמר כלל וע"ז נסתפק מעלתו דאף דזה השם הוה כחניכה שהכל קוראין בו מ"מ עכ"פ לא נתכוין לגרש בלב שלם. הנה בזה יפה כתב מעלתו דגילוי דעתא בגיטא לאו מלתא היא ומכ"ש כאן דלא היה רק מחשבה בלבד וגם אינו נאמן כלל דאין אדם משים עצמו רשע להתל בב"ד ולהכשיל אשתו וכבר האמינו לבעל כשמביא הגט משום דאינו עשוי להכשיל וע"כ לפענ"ד אם הגט כשר בשם זה לבד ואין בו חשש רק משום מה שלא נתכוין לגרש בלב שלם הגט כשר ומה שהזכיר ספר מאיר נתיבים הנה אינו ת"י וטרדותי רבו מלחפש אחריו ומוכ"ז ירט הדרך לנגדו ואני טרוד בכמה תשובות אחרות והיום עש"ק ע"כ דברי מעטים ולא כתבתי רק הנוגע לדין. והנה להיות כי השאלה הראשונה הוא כמו זר נחשב ומעלתו כותב שהוא סמוך לחאטין ע"כ ישאל גם פי הרב הגאון החסיר מוה' ישעי' נ"י אב"ד שם ויצרף גם דעתו בזה דברי הצעיר יוסף שאול הלוי נאטהנזאהן אבד"ק לבוב כותב בנחיצה רבה לא ישוער:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ט״ז (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.