עוד נראה לי דבנ"ד לא מועיל דהרי כל הטעם דמועיל ביטול בדיעבד לרבי הוא משום דל"ש משום ממזרות שהרי אם יוודע לשליח קודם שיתן לה לא יתן לה וכמ"ש התוס' ד"ה רבי ע"ש ומה"ט נראה דלכך בעי ביטול בפני שנים משום דבע"א לא יחוש השליח מליתן לה דהא ע"א אינו נאמן בדבר שבערוה ואף דכתבתי לעיל דכאן גם ע"א נאמן דהרי ל"ש אין דבר שבערוה פחות משנים דהרי הוא מחזיק באיסור א"א הקדום וכ"כ הבית מאיר כעין זה אבל לא כולי עלמא דינא גמירי והשליח לא יחוש דכבר נודע דאין עד אחד נאמן בדבר שבערוה והרי התוס' שם לא ס"ל סברא זו שהרי הוצרכו לדחוק דמש"ה מועיל כל שמבטל בפני השליח משום דלשליח עצמו מועיל אף דהוא דבר שבערוה ע"ש והרי משמע דלא ס"ל סברא זו וא"כ כיון שר' דוב חשב שכבר גרש זה שבועות שתים ולא ידע כלל מי המגרש א"כ הוא בודאי לא יודיע ולא ידע השליח וא"כ שוב שייך תקנת ממזרות ול"מ אף לרבי. ובזה נראה לי דבר חדש דאף אם נחזיק עדות של ר' צבי מכל מקום כיון שאומר שהבעל קבל מאתו ומר' דוב בתקיעת כף שלא יגלה עכ"פ קודם שהגיע ליד האשה שוב בודאי שייך תקנת ממזרות ובכה"ג ודאי לא מועיל ביטול וז"ב לפענ"ד. ובמ"ש התוס' דלשליח מועיל ביטול היינו כמ"ש דכל הטעם דלא מועיל בפני ע"א הוא משום דהשליח לא יחוש ויחשוב דהוא דבר שבערוה אבל כשמודיע לשליח ודאי לא שייך תקנת ממזרות ומועיל וגם כיון דהשליח נאמן כשנים הו"ל כשנים וכעין מ"ש הנימוק"י הובא בש"ך יו"ד סימן קכ"ז דבכ"מ שצריך שנים והאמינה התורה לעד אחד הרי הוא כשנים ע"ש וה"ה כאן כל דצריך שנים והאמינו לשליח כשנים שוב מועיל גם הביטול כשנים כנלפענ"ד ועכ"פ הדין ברור לפענ"ד דהגט כשר וישר ולא יחושו למה שהוציא הבעל דבה ועכ"פ הוא רשע גמור שהוציא לעז על הגט וחשב לעשות ממזרות ועגונות וכן לא יעשה. אחר שכתבתי כל זה עיינתי בפ"י בתוס' ד"ה רבי וכתב ג"כ סברא זו דכאן לא שייך דבר שבערוה דאדרבא האשה בחזקת איסור קיימא ונהניתי שבראשית השקפה אמרתי בזה. ומה שהקשה דא"כ למה מועיל ביטול בפני שנים זה שלא בפני זה דהא אף לשליח עצמו נסתפקו דל"מ כל שלא ביטלו בפני שנים גם השליח לא יחוש וימסור לה הגט א"כ גם בזה שלא בפני זה לא יחוש ע"ש שהניח בצ"ע. ולפענ"ד הוא הדבר אשר דברתי דלאו כולי עלמא דיני גמירי והשליח א"י דינים רק דשני עדים דמועיל תמיד ואף שבכאן ל"מ עדות מיוחדת זה א"י השליח ובודאי לא ימסור הגט כיון שיודע שהם שנים אבל בע"א לא יחוש וימסור כנ"ל ברור ודו"ק. דברי הדו"ש באהבה:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן קמ״ו (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
