אמנם נראה דהרמב"ם הרגיש בזה וכתב בפ"א דתרומות הלכה ב' דמה דסוריא שוה לארץ ישראל לתרומה ומעשר הוא מדברי סופרים ועיין בכ"מ דמה דנתנו טעם בגיטין משום דכיבוש יחיד שמיה כיבוש הוא אף דנימא דשוה מן התורה לארץ ישראל ע"ש. ולפ"ז שוב יש לומר דלכך לא תני לה בהך דשוות לח"ל לענין בתים ולשדות שוות לארץ ישראל כמו שהקשו התוס' בע"ז דף כ' משום דבפלוגתא לא קמיירי והך דגיטין אתיא ככולי עלמא וא"כ לא קשה מידי קושית התוס' ודו"ק כי קצרתי:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן קמ״ד (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.