הנה לפמ"ש הח"ץ ז"ל דמה דאסרה תורה גזל הוא רק בשביל לתא דהישראל עצמו ולא מצד הנכרי א"כ כל שמטי זוזי להנכרי וליכא משום לתא דישראל דהגוי קבל מעות ומה שזוכה המחזיק הוא מידי דהוה אם גזלו כל דהנכרי מרוצה. אמנם גם זה אינו דכל שיקחנו ישראל אחר הוה ג"כ גזלן דגוזל להישראל הקונה ונתן מעות. אך ביאור הדבר דשם אין אנו דנין מצד הפקר דבזה שייך דלא אפקר רק לזה אבל הוא מתורת סילוק שהוא נסתלק מהשדה וממילא נשאר הפקר והרי הוא הפקר בעצמותו וגם בלא"ה אני תמה על מעלתו דהרי כל שיש משפט המלך לא זכה המחזיק כמבואר בטוש"ע סי' קצ"ד וא"כ פשיטא דכל שיש לאדון הארץ השדה וכדומה דינא דמלכותא דינא ופשיטא דכל שמוכר לאחר לא נשאר שום זכות להמחזיק הקודם ושייך הכל להקונה ופשיטא דכל שבא מן הנכרי הרי יש לו דין נכרי. ולא ידעתי מה יענה מעלתו לזה דלדבריו מה מועיל לו מה שבא מכח הנכרי הא הנכרי אין לו קנין כלל ומעלתו הרגיש קצת בזה והפשיר הדברים כלאחר יד אבל ז"א כלל וכמ"ש:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן קמ״ג (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.