שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן קכ״א (ג׳)

הנה יפה הקשה והריב"ש הובא בפר"ח סימן תמ"ח מביא ראיה זו אבל הר"ן שם בע"ז כתב כיון דיוכל לבטל הו"ל זכייתו ואיסורו באים כאחת וכן חמץ בפסח יע"ש: מה שהקשה בהא דאמרו ביומא דף פ"ה דיליף מבא במחתרת וכו'. ולמה לא הביא הא דאמרו בסנהדרין דף ע"ב אין לו דמים בין בחול בין בשבת יפה תמה ועיין במשנה למלך פכ"ד משבת שכתב מדעתא דנפשיה דאף בשבת ניתן להצילו בנפשו ולא הביא הך דסנהדרין וכתבתי בגליון לתמוה ע"ז וכתבתי לעיין בכנה"ג חו"מ סימן תכ"ה וכעת אינו לפני. מה שהקשה על הה"מ דמחלק דכל דאפשר שיהיה בו מעשה אף שלא עשה כעת מעשה מכל מקום מקרי לאו שיש בו מעשה וע"ז הקשה מסנהדרין דף ס"ה דפריך על ר"י דקול לית בי' מעשה ממה דחסמה בקול ע"ש ומה קושיא הא בחסימה משכחת לה שיהיה בו מעשה. נפלאתי דלא ראה דברי הה"מ במקומו והוא פי"ג משכירות ה"ב ושם הקשה הלח"מ כן יעו"ש מה שהקשה על הח"ד סימן ק"י שמחלק בין אם הוא בקום ועשה דאז בעי ודאי ולא ספק ובין בל"ת דאז מותר ספק והקשה הוא בהא דאמרו בחולין דף י"א וכ"ת דבדיק ליה והא כתיב ועצם לא תשברו בו והרי קי"ל בו בכשר ולא בפסול וא"כ מותר לבדוק שמא ימצא נקב ואז יהיה פסול ולא עובר על לאו ולא ידעתי מה לו כי נזעק על הח"ד ולקשי בפשיטות דאם ספק מותר א"כ מותר לשבור דשמא ימצא נקב ויהיה פסח פסול ול"ק דא"כ עבר על השחיטה דחלל שבת כיון דע"כ מוכרח לשבור דשמא ימצא נקב דא"כ יהיה פסח פסול והרי שוב חלל שבת ושפיר מקשה ושחיטת הפסח בעינן דוקא שיהיה דוקא ולא ספק והיאך נדע והא צריך לשבור וא"ל דמותר דשמא ימצא פסול דא"כ שוב חלל שבת בשחיטה ודו"ק: