שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ק״א (ג׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה ביום א' דר"ח אייר כת"ר הגיעני מ"ש הרב מוה' יצחק חיים וואלרשטיין ע"ז וארשום בקצרה מה שהשבתי לו. והנה מה שהאריך בענין לתיתה. הנה לא עלה על דעתי לומר כלל דזה לא מקרי חמץ שהרי נלתת י"ב שעות והו"ל לתיתה גמורה ומאן האי דלא חש לקמחיה. ומה שהאריך במה שלא ביטל כשמכר הנה כבר הלכו בזה נמושות ואני אמרתי דעכ"פ יאש עצמו מכי מטי זמן איסורא כקושית הש"ס ב"ק ס"ו ותירוצו ל"ש בזה דהעכו"ם רוצה לקנות וא"ל דהוה הערמה דז"א דעכ"פ כל שמכרו ודאי יאש עצמו בלב שלם ובדרבנן שרי הערמה ויאוש הוה כהפקר וביטול. גם מה שהאריך בדברי הרע"ב ריש פסחים כבר האריך בזה המאירי וא"ח ובמי נפתוח בהקדמתו ובדברי הקצה"ח שהאריך כ"כ לעיל ואני דחיתי דבריו מטעם אחר. ועכ"פ מה שאסרו למכור לישראל לא הבינותי שאם הוא חמץ שעבר עליו הפסח אסור לכל ואם הוא למגדר מלתא לפענ"ד יצא מזה מכשול גדול וד"ל:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.