שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ק׳ (ג׳)

שוב ראיתי די"ל דעכ"פ שני צדדים להיתר יש כאן דדילמא הלכה כמ"ד עד לבו ואת"ל עד חוטמו עכ"פ לא גרע מרוב ויש שני צדדים להיתר עכ"פ וחזקת חיותו איתרע בודאי כמ"ש הפנ"י בגיטין כ"ח חזקת חי היינו חזקת בריאות וחזקת בריאות ודאי אין לו וכיון שאיתרע חזקת חיותו מצרפינין השני צדדים להיתר ול"ש ס"ס בחזקת אסור דאיתרע חזקת אסור ואף דהריב"ש כתב דיש שתי חזקות חזקת א"א וחזקת חי כבר האריך הנוב"י בתשבותיו דהחזקות משולבות זו בזו וכיון דחזקת חי איתרע גם חזקת א"א איתרע. עוד נ"ל דבר חדש דלפי מאי דקימ"ל דגוסס בידי אדם מדמינן לי' לטריפה והרי אמרו בסנהדרין דף ע"ח ההורג את הטריפה פטור וכתבו התוס' שם אפילו למ"ד טריפה חיה דסופו שימות בחבלה זו ועכ"פ נראה שלא יאריך ימים בזה דפטרינן ההורגו. ולפ"ז מ"ד עד לבו סובר דכבר מת ומאן דאמר עד חוטמו היינו דסופו למות ואעפ"כ משום חיי שעה מחללין עליו השבת ועכ"פ יש לומר דעד לבו סופו למות בזמן מועט וא"כ מהיכא תיתי לחוש שנתרפא וחי עדיין וברח ואזל לעלמא זה בוודאי חשש רחוק הוא ויש לסמוך על מ"ד עד לבו שהרי אפילו למ"ד עד חוטמו סופו למות וא"כ איתרע הדבר כנלפע"ד לצדד להיתר ובכל זאת אין אני סומך על זה עד ישאל לגדול אחד ונמטי טובא. וכשיותר הדבר יתירו לה ע"פ ב"ד של שלשה כדין נשאת ע"פ ע"א. דברי הכותב בנחיצה הצעיר יוסף שאול הלוי נאטאזאהן האבד"ק לבוב והגליל: