והנה הב"ח כתב דהטור רצה להורות דכשם דבמכירה כל שהקדים לו הגוי המעות שרי ה"ה בשכירות כל שהקדים שכרו מותר ונפלאתי מאוד על דברת קדשו דמה ענין זה לזה דשם הוא מוכר לו יין כשר רק שהגוי מנסכו בעת לקיחתו ולכך כל שהקדים לו שכרו מותר דהעכו"ם מנסך יין של עצמו אבל בשכר מה נ"מ. וביותר אני תמה דהרי אדרבא כל שהוא כבר יי"נ אדרבא כשהגוי נותן לו מעות מקודם אסור טפי דהוה חליפי יי"נ ורק בלקח היי"נ לביתו בהקפה ואח"כ נתן לו מעות. התיר ר"א ור"י וכמ"ש הב"ח שוב בעצמו אלמא דכל שהיא כבר יי"נ אדרבא בהקדים לו מעותיו אסור וא"כ ה"ה בשכר יי"נ כל שכבר היא יי"נ הלכך אסור דנהנה מע"ז ויי"נ והמעיין בב"ח יראה כי דבריו תמוהים וכמעט שסותר עצמו באותו פרק ובאותו מקום וצע"ג להבין דברות קודש זקני הב"ח הנאמרים בלהבת אש תורתו הקדושה ומ"ש נכון ת"ל:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן צ״ה (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.