שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ס״ב (ו׳)

והנה במ"ש למעלה יתיישב מה דחידש דו"ז הגאון בים התלמוד דף צ"ח דלכך מקיימין שטר שלא בפני בע"ד משום דשטר לא חשוב מוציא דכעת אין מוציאין ממון עדיין ואף שיבא לידי גבייה אח"כ מכל מקום כעת לא מקרי מוציא וכעין מ"ש התוס' חולין דף צ"ו לענין סימנים דמחזירין השטר ע"ש והנה גוף הסברא לכאורה נכון וכעין זה כתב המהרי"ט בשניות חלק אהע"ז סי' ט' דלכך אמרינן בשטר מגו להוציא דאינו כעת עדיין מוציא ע"ש. אמנם קשה לי אדרבא בכה"ג שאינו מוציא כעת שוב הוה רק דיבור בעלמא ומקרי ואמרו אך לפמ"ש אתי שפיר דבאמת כיון דאתי לידי גוביינא עי"ז כבר כתבו התוס' דלא שייך מקרי ואמרי מכ"ש במה שמקיימין השטר כדי שיבא לידי גוביינא ואם כן לא שייך מקרי ואמרו וז"פ. אמנם אי קשיא הא קשיא דמה פריך הש"ס בכתובות דף כ' ומגבינן ביה הא תרי ותרי נינהו ומה קושיא והא לא שייך חזקת ממון דכעת אנו דנין רק על הקיום והרי מש"ה מותר לקיים שלא בפני בע"ד דלא חשוב מוציא וה"ה בזה דלא מקרי מוציא ומה שייך חזקת ממון לזה אמנם נראה דזה אינו דהא בכאן העדים האחרונים אומרים שהי' אנוסים ורוצים לפסול השטר ואין אנו דנין על הקיום בלבד שגם האחרונים אומרים שהחתימה אמת רק שאומרים אנוסים הי' שפיר שייך לומר חזקת ממון אלים. ובזה נראה לפענ"ד שיש לדחות ראית הרי"ף גבי הא דאמרו בדף כ"ב שם תרי ותרי נינהו ופירש הרי"ף דחזקת ממון אלים והביא ראיה מהך דאמרו ומגבינן ביה ולפמ"ש אתי שפיר דשם אנו דנין רק על דייני הקיום והקיום אינו בא להוציא ממון רק על קיום השטר אנו דנין וא"כ לא שייך חזקת ממון כמ"ש ודו"ק היטב: