שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קפ״ט (ה׳)

והנה נשאלתי מבן הרב ד"ק סטריזוב במה שאירע כ"פ בכף בשר שנתחב לתוך החלב ועל הרוב נוגע בשפתי הקדירה במקום שאינו כנגד הרוטב וא"כ לא מועיל מה שיש ששים בקדירה דסוף סוף אינו נוגע בשפת הקדירה ואינו מתפשט בכולו ונעשה נבילה וצריך ששים נגד כולו. והשבתי דבב"ח ודאי ליכא למיחש דהא באמת אינו רק צלי ואינו בב"ח מן התורה וכן נרשם אצלי בגליון הש"ע יו"ד סי' צ"ב ס"ו במ"ש דאין להתיר אם נפל נגד האש אלא א"כ נגד הרוטב וע"י ששים וכתבתי על הגליון הש"ע ששמעתי בשם הגאון הקצוה"ח ז"ל דעכ"פ בהנאה אינו אסור וכתבתי הטעם דעכ"פ לא עדיף מעל ידי צלי דדעת הפר"ח דאינו רק דרבנן וא"כ גם כאן כיון דהוא ספק אם מתפשט בכולו או לא ועיין ט"ז שם ס"ק י"ט וא"כ הו"ל ספיקא דרבנן ולקולא ובשאר איסורין חנ"נ אינו רק דרבנן וגם טעם כעיקר בשאר איסורים אינו רק דרבנן ומיהו בבלוע בכלי גם בבשר בחלב אפשר דאינו רק דרבנן כמ"ש מהריב"ל והארכתי בזה בתשובה וא"כ אין לחוש. ואגב אכתוב במה שנשאלתי עוד ממנו במה שאירע שפת לחם נפל עליו חלב צונן ונשאל הוא אם יש לאסרו במקום שאינו פת מועט גזירה שמא יאכלנו עם בשר. והשבתי דלפענ"ד ליכא למיחש דהרי הכו"פ סי' צ"ז כתב בשם זקנו הגאון מוהר"ל צינץ דיש לחלקו להרבה ב"ב ע"ש ואף דהפרמ"ג חולק ואף בלש בשוגג נסתפק אם יש לאסור היינו דשייך לומר דקנסו שוגג אטו מזיד אבל כל זה הוא בעשה מעשה שאפאו וזב תחתיו וכדומה אבל באירע מקרה שנפל חלב ע"ג לחם בזה לא שייך קנס דלא עשה מעשה כלל והוה כשאר איסור שנפל על הלחם דאין לאסור ויש לחלקו לכמה ב"ב ולהזהירם שלא ישתמשו בו רק בחלב. עוד נראה לי דיש למרח עליו מבחוץ חלב או חמאה שיהיה ניכר שהוא חלב או להיפך ואין לחוש כלל ודו"ק היטב: