שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן מ״ב (ו׳)

והנה דרך אגב אכתוב מה שהקשה הגאון מוה' דוב בעריש ז"ל בהגאון בעל פני יהושע וגם בישועת יעקב סי' י"א מוזכר הקושיא במה דמבואר במוציא שם רע דאם טען לא מצאתי לבתך בתולים ונמצא ששקר הוא שבאו עדים והזימו או הכחישו דהדין דלא יוכל לשלחה כל ימיו והקשה בכהן מא"ל דהא שוויא אנפשא חתיכה דאיסורא וכתבתי בזה דברים רבים וכעת א' תבא תרט"ז תמול בש"ק כשעברתי על הפרשה אמרתי בפשיטות דהנה הוא טוען לא מצאתי לבתך בתולים הלא יכול להיות דהיא מוכת עץ וכדומה אמנם העדים העידו שזינתה וכל שבאו עדים והכחישו או הזימו לא שייך שויא אנפשא חתיכה דאיסורא דמצד טענתו יוכל להיות שהיא מוכת עץ רק עפ"י העדים היא דנאסרה וכל שהוזמו שוב לא אסרה על עצמו במאמר פיו וז"ב. אך עדיין קשה דלפ"ז האיך כתוב ואם אמת היה הדבר לא נמצאו בתולים לנערה וגו' וסקלוה והרי לא נמצא בתולים אין ראיה כלל דדלמא מוכת עץ היא וע"כ שבאמת הי' עדים שזינתה כמו שכתב רש"י ואם כן למה כתבה התורה לא נמצאו לה בתולים והלא הבתולים אינו עיקר ומה גם דבאמת אם לא הי' עדים שזינתה באירוסין יוכל להיות דנבעלה קודם אירוסין ואינה בסקילה ואם כן עיקר הוא מה שיש עדים וא"כ לכתוב ואם אמת היה הדבר ולא נמצאו לה בתולים הוא לאין צורך ואמרתי בזה דבר חדש דהנה בעדים והתראה בעי שיקבל המותרה על עצמו ויאמר אעפ"כ וכתב הפ"י בק"א לכתובות דף כ"ב הטעם שאל"כ יוכל המותרה לומר ברי לי שאינו כן עד"מ שאמרו לו אכלת חלב והוא יאמר ברי לי שהיה שומן וכדומה ולכך בעי שיקבל התראה ויאמר אעפ"כ יעו"ש ולפ"ז אני אומר דדוקא במקום שלא נוכל לברר אבל כאן שהרי לא נמצאו בתולים אם כן בזה לא תוכל להתנצל כלל ואף שתאמר שהיא מוכת עץ כל שזינתה בעדים והתראה לא תוכל להתנצל בזה שהרי כריסה בין שיניה ומה"ת לתלות במוכת עץ דלא שכיח ואם כן אינה צריכה שתאמר אעפ"כ וז"ש ואם אמת היה הדבר היינו בעדים והתראה רק שלא אמרה אעפ"כ מכל מקום כל דלא נמצאו לה בתולים הרי שור שחוט לפניך אבל הוא דבר חדש לא נתבאר בשום מקום וע"כ הדבר צ"ע: