ובזה יש ליישב הרבה קושיות אלא שכבר קדמוני בזה הפנים מאירות שם וע"כ קצרתי. וראיתי להכרתי ופלתי שתמה בס"ק י"ד על הראב"ן דמביא ראייה ממחט שנמצא בבית הכוסות והלא שאני התם דאין הספק בשחיטה וכאן הוה ספק בשחיטה וכתב דגם כאן הוה ספק בשחיטה ובמחכת"ה עולא ע"כ ס"ל דלא הוה ספק בשחיטה וכמ"ש למעלה והראב"ן שפסק כעולא שוב לא הוה ספק בשחיטה ומטעם שכתבתי דכל דלא חיישינן לשמא הבריא שוב שייך נשחטה הותרה גם מ"ש בתוס' דלכך לא הקשו מישב לו קוץ בוושט דהוה ספק בשחיטה במחכת"ה הא ביבמות כתבו כן גם לישב לו קוץ בוושט וגם כאן ע"כ מקשים גם על ישב קוץ דאל"כ מה ענין הקושיא בסוגיא ולא בספק דרוסה וזה ברור ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ל״ב (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.