והנה במ"ש הקצה"ח להקשות בסי' שפ"ו שם דאמאי לר"מ השני אינו בדין יום או יומים והא הו"ל דבר הגורם לממון ור"מ ס"ל דבר הגורם לממון כממון דמי כמבואר בב"ק דף ע"א ע"ב ואם כן הא השני יש לו בו דבר הגורם לממון דלאחר שלשים יהי' להשני ומזה הוציא דדבר הגורם לממון כממון הוא דוקא לענין להתחייב באחריות ולא לגוף הדבר כשהוא בעין ולפענ"ד יש לומר לפמ"ש התוס' שם ד"ה ר"מ בשם ר"י בר ברוך דלר"מ יוצא בשן ועין לראשון משום דס"ל דיוצא לאיש ע"ש ולפ"ז ע"כ לא אמרינן דדבר הגורם לממון כממון דמי רק היכא דבבירור יהי' אח"כ גורם לממון אבל כאן דיוכל להיות דיוצא בשן ועין לראשון דקנין פירות כקנין הגוף דמי ושחרור מפקיע מידי שעבוד אם כן אינו ברור דיהי' להשני קנין בו ובכה"ג לכ"ע דבר הגורם לממון לאו כממון דמי וזה ברור לדעתי:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן כ״ד (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.