שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ק״פ (י׳)

והנה היניק וחכים כמר אברהם נכד דו"ז הגאון בעל ים התלמוד ז"ל הקשה בהא דפריך הש"ס בב"ק דף צ"ח אי דאיכא סהדי דידעי מה דכתב בשטרא לכתבו ליה שטרא מעליא והקשה לפמ"ש הש"ך דנגד הלקוחות אין כותבין שובר אם כן נ"מ נגד הלקוחות דאם נאבד השטר לא יכתבו שובר. והשבתי לו דדבריך איני מכיר ולא ידעתי על מה רמזת בש"ך. וכפי הנראה חשבתי במ"ש הש"ך סי' מ"א ס"ק י"ב דאין כותבין בנשרף מזמן ראשון דדלמא יהיו כמה עדים שנשרף השטר ויגבה ואף דכותבין לשובר דלמא הלוה גופא עשה קנוניא ויכבוש השובר ע"ש והיינו דלא כתבינן שובר נגד הלקוחות. ולכאורה דברי הש"ך תמוהים דאם כן בכ"מ דכותבין שובר ניחוש להכי ועיין בב"ב דף קס"ט שאמר דגבי הלואה ליכא למיחש דתברא גבי לקוחות ליכא דאימור פייסיה בזוזי ואם איתא אכתי איכא למיחש שמא יכבוש הלוה גופיה השובר וע"כ צ"ל דלא חיישינן לזה ואם כן גם כאן למה נחוש לזה. שוב מצאתי בתומים שם שתמה ג"כ על הש"ך והרגיש ג"כ מהך דהשורף דע"כ כותבין מזמן ראשון דאל"כ יש נ"מ לענין לקוחות וכתב שלזה רמזו בתוס' בב"ב דף ק"ע ד"ה אין הלכה ע"ש בסופו. וראיתי בנתיבות המשפט שם שנדחק בדברי הש"ך מאד: