והנה אחת דיבר ושתים זו שמעתי דהמקוואות הללו פסולין ל"מ קודם שנסתם הנקב אלא אף לאחר שהשליך הברזא המקוואות פסולות והנה גם קודם שנפתח הברזא מ"ש דהוה שאובין הנה במעיין אינו פוסל שאיבה רק מצד חומרא בעלמא ועיין ס"א בהג"ה אמנם לאחר שנפתח הנה המקוה כשרה בלי ספק והנה כבר קדמו הגאון בעל נוב"י מהד"ת סי' קמ"ב בזה והעלה לפסול מטעם שאובין ומדבריו למדתי דהכוונה כיון דמחובר לקרקע לא הוה כקרקע והחביות מקרי תלוש שהרי נפסק מהקרקע ואין לו חיבור לקרקע וא"כ אין לו דין מעיין אבל באמת גם בזה לא צדקו דבריו דמה שהאריך להקשות מהך דאמרו בב"ב דף ס"ו שאני שאיבה דרבנן ומשמע דבדאורייתא אמרינן דתלוש ולבסוף חברו לא הוה כמחובר. הנה כבר קדמו בזה הגאון מוהרח"ש ובספר באר יעקב ובכ"ז א"א לדחות הלכה פסוקה דקי"ל דתלוש ולבסוף חברו הוה כמחובר:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״ח (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.