והנה במה שהארכתי למעלה בדברי הטור וש"ע סי' ע"ג בטען המלוה היום סוף הזמן שקבעתי והלוה אומר עד עשרה ימים דאם הי' שם עד אחד שאמר שהיום סוף הזמן שנשבע שבועת התורה והאריכו בזה המהרי"ט והתומים והקצה"ח וכבר כתבתי בזה וכעת קשה לי טובא דאמאי לא יהיה נאמן הלוה במגו דאי בעי הי' מודה שהיום סוף הזמן ופרעו באותו היום והיה נאמן והי' לו ע"א המסייע וגם המלוה בעצמו מודה שהיום סוף הזמן ויכול לטעון פרעתי והרי שיטת הרמב"ם דגם באותו היום שהוא סוף זמנו נאמן לטעון פרעתי כמבואר סי' ע"ח סג"ד ואף להחולקים בסוף היום בודאי נאמן לטעון פרעתיך היום וא"ל דצריך להכחיש העד שלא לוה וכמו שכתב בסי' ע"ה סי"ג דזה אינו דכבר ביארו הסמ"ע והש"ך וכל האחרונים דפרעתיך נאמן לטעון דגם בשני עדים הי' יכול לטעון פרעתיך מכ"ש בע"א ע"ש וצ"ע:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״ז (ט׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.