שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״ז (ה׳)

והנה הקצה"ח חידש דכאן לא הוה כמבטל כיסו של חבירו דהא כל שתובעו שישלם לו ניהו דאם עבר וביטל כיסו של חבירו פטור אבל כשזה תבעו לשלם לו הב"ד יורדין לנכסיו והו"ל תביעת ממון וכן בחפץ ידוע אם זה תובעו שמכר לו וזה טוען שלא מכר לו חייב לשבע ש"ד ע"ש שהאריך בזה. ואני אומר עם כל אריכות דבריו עדן לא הועיל דיהי' נחשב בזה ממון לענין שבועה דהרי לענין שבועה לא מחייב רק אם הודה היה מתחייב ממון וכאן שהודה שנתחייב תיכף ממון ורצה לעכבו ולא ליתן לא נתחייב ממון והרי נחלקו המהרש"ל והרמ"א סי' רצ"ב אי חייב לתת לו הריוח ומכאן ולהבא ועיין שם ס"ק ט"ו וא"כ לא שייך שבועה דהא לא הוה דבר שאם הודה חייב ממון דהא לא נחלקו רק על הזמן ואם ירצה לעכבו לא נתחייב בפרט כל שאינו ברור עדן שירויח בו פשיטא דלא הוה גופו ממון וניהו דהב"ד יוכל לכופו שיחזיר לו מעותיו היינו מתורת גזלן ומזיק דמה לך להיזק שלי אבל לא מתורת ממון ופשיטא דלא שייך בזה תורת נחתינן לנכסיה וא"כ לא שייך בזה כפיה ובפרט בהלואה דגוף הממון להוצאה ניתנה רק שנתחייב לו לשלם לזמן א"כ אם מעכבו ל"ש לירד לנכסיו ול"ש חיוב ושאני בהך דסי' רצ"ב דהו"ל פקדון שייך לחייבו על הריוח מכאן ולהבא משא"כ כאן בהלואה. ומצאתי בש"ך סי' פ"א ס"ק פ"א שכתב ג"כ לחלק בין הלואה לפקדון ואולי הוא מטעם שכתבתי ע"ש היטב. ולפי עניות דעתי הי' נראה דבר חדש דכאן ל"ש כלל ענין מבטל כיסו של חבירו דהנה ענין מבטל כיסו של חבירו דפטור הוא משום דהו"ל גרמא בעלמא ולפ"ז נראה לי דלפמ"ש התוס' בב"ק דף ג' ד"ה פשיטא דשומר יותר מתחייב מגזלן בכחשא דהדר דאומר לו הש"ל בגזלן משום דל"ח שינוי ולא קנינהו ולא מתחייב בשמירה משא"כ בשומר דמתחייב בשמירה גם בכחשא דהדר חייב ע"ש ולפ"ז נראה לי דבשלמא מבטל כיסו של חבירו דהו"ל גזלן או מזיק ואם כן פשיטא דאינו חייב במה שלא הרויח הלה במעותיו דהא לא גרע מגזלן דחייב רק כשעת הגזילה וא"כ אומר לו הרי שלך לפניך והיזק שעשה לו אינו גרמי רק גרמא בעלמא ופטור אבל באם כבר קיבל בהלואה עד זמן פלוני אם כן קיבל עליו אחריות המעות עד זמן פלוני ואילו הי' נאנס בידו הי' חייב אם כן כל שמעכבו אחר כך נתחייב באונס כמו שהי' ולא שייך כאן לומר הרי שלך לפניך דהא נתחייב באחריות עליו דלא שייך לומר דאינו רק גרמא דזה אם אנו דנים מתורת מזיק וגזלן אם כן אינו ברי היזיקא היזק שאינו ניכר פטור אבל אם קיבל עליו אחריות ונעשה שומר והרי שומר מתחייב אף בכחשא דהדרא דהוה היזק שאינו ניכר ואם כן זה יכול לומר לו שלם לי בעד אחריות שקבלת על המעות והרי הייתי יכול להרויח במעות ואם כן גם זה מכלל אחריות דמעות ולא גרע מהיזק שאינו ניכר דחייב ואף אם נאנס חייב באחריות דאונסא כמאן דלא עבר אבל לא כמאן דעבד והרי מ"מ לא החזיר לו מעותיו לזמן ההוא והרי בכל מקבל אחריות החפץ גם זילא ויוקרא בכלל וכל ענין הרוחה ואם כן גם באחריות המעות הריוח בכלל וצריך לשלם לו בעד מה שקבל אחריות ולא דמי למה דמבואר בסי' רצ"ב ששם מיירי בפקדון וא"כ אינו רק ש"ח ואינו חייב רק בפשיעה ולא בגניבה ואבידה ואונסין וזה שיכול להרויח לא חשוב רק כאונסין דאינו ברור ההיזק ולא הוה רק גרמא בעלמא אבל בהלואה דקיבל עליו אחריות אונסין ואם כן בקבלת אחריות גם מה שבא לו היזק במה שלא העמיד לו בזמן ההוא שאז הי' יכול להרויח פשיטא דחייב באחריות שזה הזיקו ואם כן גם כאן הרי קיבל עליו כל אחריות מה שמגיע לו הפסד אם לא יתנהו לו לזמן ההיא וחייב אף בהיזק שאינו ניכר וז"ב מאד לפענ"ד. ובזה נראה לפענ"ד דצדקו דברי הסמ"ע בסי' פ"א שם ולא כהש"ך שמחלק בין פקדון להלואה דלפמ"ש הלואה מגרע גרע דכבר קיבל עליו אחריות ובודאי לא שייך בזה מבטל כיסו של חבירו דזה קיבל עליו אחריות שאם לא יתן לו עד הזמן יתחייב באחריות כל מה שיגיע לו היזק וכל זמן שלא פרעו הרי הוא חייב באחריות דכל תנאי שבממון קיים ואף דלא קיבל בפירוש אחריות על הממון יש לומר דלא מבעיא אם גם עכשיו הי' הלואה בעיסקא אם כן ממילא כל זמן שלא פרעו הרי הוא באחריותו על הריוח אלא אף שלא היה בעיסקא מ"מ כל שקיבל עליו אחריות המעות אם כן כל שהתנה עמו שיחזיר לו בזמן הלז כל שזה מעכבו צריך לשלם לו כל מה שהגיע לו היזק דזה בכלל אחריות דמה לי אם עשה עמו מקח להעמיד לו לזמן ההיא וכל שלא העמיד לו בזמן הלז והוזל וכדומה הרי הוא באחריותו וה"ה בזה הרי זה בכלל אחריות הממון כמו אם היה הוזל המטבע או נתייקר וכדומה דכל שלא קיים תנאו הרי הוא באחריותו וה"ה גם זה הוה בכלל אחריות ולא שייך כאן מבטל כיסו של חברו דבשומר חייב אף בכחשא דהדרא וז"ב ודוק היטב כי לפענ"ד הוא ענין חדש. וגדולה מזו מצינו בש"ע חו"מ סי' ק"ב ס"ב בהג"ה ומי שהיה חייב לשמעון וכשהגיע הזמ"פ אמר לו המלוה יהיו בידך למחצית שכר ואח"כ נאנס מידו דהרי הוא באחריותו כמו שהי' דבחילוף הדברים לא ישתנה הענין מכ"ש בזה דהלה תובע שישלם לי תיכף בהגיע הזמן וזה מעכבו הרי הוא חייב באחריות ואחריות המעות גם הריוח בכלל אחריות שזה עיקרו של ממון שעשוי להרויח בו כנלפענ"ד ענין ברור ראה זה חדש הוא. וגם יש לומר דמה שקיבל עליו לשלם לזמן אם כן בזה גופא קיבל עליו אחריות מה שיגיע לו מצד הזמן ואם כן ממילא חייב מצד אחריות וכל תנאי שבממון קיים: