שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״ה (י״ג)

ודרך אגב אכתוב מה שנשאלתי שנת תרי"ט א' ר"ח כסלו מהרב המופלג מו"ה חיים משה ריינהאלד חתן דודי הרב מו"ה יוסף נ"ז נ"י באם חקק ע"ג טבלא חק תוכות ואח"כ העביר על אותיות דיו לשמה כדינו אי כשר ול"ד להעביר דיו ע"ג דיו שלא לשמה דקי"ל דפסול שם שאני דהכתב התחתון היה כתב אבל כאן היה חק תוכות ולאו כתב הוא כלל וכשכתב העליון לשמה כדינו כתב גמור הוא. הנה הוא שאלת ראשונים ועיין בהגהת אשר"י פרק שני דגיטין אות י"ט מ"ש בשם ס' התרומה דלא מועיל ואדרבא אף אם נימא דשם מועיל ש"ה דהוה כתב משא"כ כאן דהראשון לא הוה כתב כלל ועיין גט פשוט סי' קכ"ה אות ל"ג ואות ט"ו ודו"ק ועיין במ"א סי' ל"ב ס"ק כ"ו דפסק דא"מ העברת קולמס על חק תוכות. והנה הלבוש כתב דלכך אין לכתוב בקולמס של ברזל משום דאם יכתוב בקולמס של ברזל הקולמס חוקקת וחופרת הכתב תוך הקלף שהוא כשר לבד ואח"כ תבא הדיו שבקולמס למלא כתב חקיקת הקולמס והוה כתב שע"ג כתב שהוא פסול דכתיב וכתב משמע כתב אחד ולא כתב ע"ג כתב והג"פ סי' קכ"ה ס"ק ט"ו תמה עליו דאפילו חקק תחלה שלא לשמה ואח"כ מלא הדיו לשמה כשר הוא ומנ"ל דכתב ע"ג כתב פסול וע"ש שהאריך. ולפענ"ד כוונת הלבוש כל שחקק תחלה הו"ל חק תוכות ואח"כ כשכותב ע"ג הו"ל כתב ע"ג כתב דל"מ ואף דבשלא לשמה מועיל משום דהו"ל כתב אבל כאן לא הוה כתב כלל ומ"ש הלבוש שהוא כשר לבד לא ידעתי פירושו. ולפענ"ד צ"ל שהוא כרושם בלבד והיינו דהוה רושם ואינו מקרי כתב ובכה"ג פסול משום דהוה כתב ע"ג כתב וצריך למשוי אות וזה לא מצי למשוי. ובזה מיושב כל קושיות הג"פ. ומ"ש עוד דאפילו נימא כתב ע"ג כתב לא מהני היינו כשכותב אחר שחקק אבל כאן החקיקה והדיו באין כאחת לק"מ דהחקיקה קדמה שבתחלה רושם לבד ואח"כ ממלא הדיו וז"ב ועיין בישועת יעקב סי' קכ"ה ס"ק ב' ולפענ"ד כמ"ש הוא העיקר. ולדינא נראה לפענ"ד דכאן כל שמתקן בכתיבה השניה הוה כתיבה שניה כתב ולא הראשון דלא כסה"ת ועיין מגן גבורים סי' ל"ב ס"ק כ' ולכאורה רציתי לומר דגם הסה"ת לא כתב רק לענין סת"מ דבעי כתיבה תמה אבל בגט אפשר דחקיקה הוה ג"כ כתב ומועיל כשיעביר בקולמס אבל מצאתי בסה"ת הלכות גיטין סי' קטו שכתב לענין גט בהדיא דל"מ כמו בתפילין: