שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״ה (י׳)

ובזה הן נסתר מחמתו מ"ש בשו"ת נוב"י מהד"ק חלק או"ח סי' א' לענין מ"ש לו הרב השואל דמה שמשחיר אח"כ התפילין באיזה טיח ושפירטז דהו"ל מוחק השם שי"ן של שד"י וע"ז כתב הנו"ב דא"כ היאך קושרין הקשר לפעמים ולדעת רבינו אליהו היו קושרין בכל יום והא הו"ל מוחק השם ולפמ"ש הט"ז באמת יש כאן משום מוחק כיון דכבר היה השם ומ"ש הנוב"י כיון דלא קרב זא"ז אין כאן משום מחיקת השם באמת מהלבוש והט"ז לא נראה כן. ובגוף הקושיא צריך לומר כיון שמתיר ע"מ לקשור שנית לא גרע ממוחק ע"מ לכתוב דמותר גם בשם הקדוש ודו"ק מיהו לפמ"ש הרדב"ז דדוקא אם הקלקול בגוף השם הוא דמותר למחוק ע"מ לתקן אבל אם אין הקלקול בגוף השם רק דלס"ת צ"ל כתיבה תמה וכדומה זה לא מקרי מוחק ע"מ לתקן א"כ ה"ה בקשר אם אינו בשביל השם רק שהקשר אינו מתוקן יפה אפשר דאסור מיהו יש לומר כיון דאינו שם גמור רק שעושין בצורת השם א"כ כל שאינו מתוקן שוב לא הוה שם ולא נתכוין שיהיה שם ולא כתב השם בפ"א ודו"ק: