שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״ד (ח׳)

וע"ד הפלפול אמרתי בישוב קושית התוס' דהנה בשו"ת עבודת הגרשוני סי' ס"ה כתב דיש לעיין בהא דמעבדין עורות לשם ס"ת ותפילין ומזוזות ביחד ואח"כ לוקחין לשם אחד מהם ונמצא צריך לומר ברירה שזה נברר לשם ס"ת וזה לשם תפילין ומזוזות והרי קי"ל דאין ברירה ולכאורה יש לומר בזה לפמ"ש התוס' בתמורה דף למ"ד בשם הרמ"ר דכל דבר שמתחלתו לא הי' איסור ורק בתוך התערובות יש אחד איסור בכה"ג אמרינן ברירה ע"ש וא"כ בתחלה טרם שנתעבדו היו כלם ראוים להתעבד לשם כל הס"ת או תפילין ומזוזות ואח"כ בעת העיבוד נעשה התערובות ובכה"ג שייך ברירה ואף דבתשובה אחת כתבתי דדברי התוס' הם רק למאן דס"ל ברירה אבל למ"ד אין ברירה אף בכה"ג אין ברירה ודלא כהתוי"ט שם מכל מקום כאן דאף אם נימא דבעי כתיבה לשמה אבל זה ודאי במה דבעי כתיבה לשם ס"ת דוקא ולא מועיל קדושת תפילין ומזוזות לשם ס"ת זה ודאי אינו רק חומרא דרבנן דבאמת קדושת תפילין ומזוזות שוה לס"ת ורק מדרבנן צריך שיברר לשם מה כותב בזה פשיטא דשייך ברירה וז"ב מאד ולפ"ז שפיר פריך הש"ס דשם דמעשה היה דהיה נכרי כותב ס"ת וא"כ מסתמא היה העורות המעובדים לשם ס"ת ותפילין ומזוזות מעורבין ביחד כמו שנוהגין הסופרים וא"כ אף אם נימא דהישראל היה מעבד העורות אבל לא בירר בודאי לשם ס"ת דוקא וא"כ שפיר פריך עיבוד לשמה בעי כתיבה לשמה לא בעי דא"ל דסתמא לשמה קאי דזה אינו דכל הטעם דסתמא לשמה משום שכבר נתעבד לשמה אבל קודם העיבוד לא היה כשר שיכתוב הנכרי הס"ת דצריך כתיבה לשמה וא"כ היה האיסור מבורר בתחלה ואח"כ ע"י העיבוד אתה רוצה להכשיר ולומר דהוברר למפרע שזה שכותב לשם ס"ת כבר נתעבד לשם ס"ת וזה אי אפשר אף למ"ד דיש ברירה דעכ"פ לא נתברר בתחלה וכמ"ש התוס' בתמורה שם דאטו אם נתערב איסור בהיתר נימא נשליך אחד ונימא דזה האיסור זה א"א מכ"ש בזה דקודם העיבוד כל דהיו פסולים לכתוב עליהם ס"ת דאף אם נימח כשיטת ר"מ דא"צ עיבוד לשמה רק לכתחלה מ"מ שוב לא היה כשר לכתוב עליו דלא היה סתמא לשמה וז"ב ודו"ק היטב כי חריף הוא: