שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״ד (כ״ב)

והנה בגוף הענין אם מותר למסור להם ס"ת שהאריכו בזה בספר אהל יעקב וגם אני כתבתי שם כעת נראה לפענ"ד דמה שאמרו אין מוסרין ד"ת לעכו"ם שנאמר לא יעשה כן לכל גוי הוא מטעם שאמרו במדרש והובא בתוס' גיטין דף ס' דאכתוב להם רובי תורתי כמו זר נחשבו ואמר במדרש דאם יתן להאומות התורה אז לא יוודע ההבדל שביניהם לבין ישראל ובהקדמת הסמ"ג על המצות מבואר יותר שהקב"ה רצה להראות שנתן התורה דוקא לישראל ובמה יודע איפוא הוא במה שהתורה נמסרה רק לישראל ולפ"ז נראה לי דזה דוקא גוף התורה אבל להעתיקה יוכל להעתיקה והטעם היא דהנה באמת התורה כלול בה הרבה פירושים וגם מתורה שבע"פ יסודתה בהררי קודש התורה שבכתב וכבר כתב האו"ח על התורה שכל עבדותינו בתורה הוא לגלות כל מה שרמוז התורה שבע"פ בתורה שבכתב וא"כ לפ"ז הלא נודע כי יש בכל תיבה ותיבה כמה וכמה פירושים שנחלקו בפירושה רש"י והראב"ע ורשב"ם ורמב"ן וכדומה מהמפרשים בכל דור ודור וא"כ כמה קשה העתקה מזה שהמעתיק לא יוכל להעתיק רק כפי פירוש אחד וזה שהיה חשך בימי תלמי שתלמי רצה שיעתיקו לו התורה ואם לא היו מכוונים כלם לפירוש אחד היה אומר שבדו לו מעצמם כפי שרצה כל אחד ולפ"ז קלקלתה היא תקנתה שאין כ"כ חשש בהעתקה שמכל מקום יודע איפוא ההבדל שבין ישראל לאו"ה שאו"ה לא ידעו מפירושה רק כפי העתקה וישראל יאמרו כל הפירושים מה שרמוז אבל אם מוסרה לגוים או שמלמדה כפי פירושו שיודע היהודי זה אסור גמור ודוק היטב. אמנם בגוף הדבר שהביאו מהך דתלמי אני מצאתי בספר הישר על התורה בהקדמת המביאים לבהד"פ שם כתוב שבתחלה לא רצו ליתן הס"ת ולכתבה לתלמי המלך ונתנו לו ספר הישר ואח"כ הכיר שאינו הס"ת והוכרחו להעתיק לו התורה ודוק: