שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״ד (כ׳)

והנה בשנת תרי"ב א' קרח כ"ו סיון בהיותי בכפר טריסקאוויטץ סמוך ל"ק דראהביטש נסתפקתי ספק חדש והוא הנה זה פשיטא דהסופר לאחר שכתב הס"ת בשלימו' דא"י לבטל כל שכבר כתב לשמה וכ"כ התוס' בפירוש בריש פרק השולח בד"ה ורב ששת בהדיא. אך מה שיש להסתפק למ"ד תורה חתומה נתנה וגם אם מגלה מגלה נתנה אמרו בגיטין דף ס' כיון דאדבק אדבק ע"ש וא"כ היאך הדין בלא כתב רק מקצת מס"ת וכדומה ורוצה לחזור בו מלשמה שכתב אם מועיל אם נימא כיון דבגט יכול לחזור בו עד שיגיע גט לידה ועכ"פ בלא נחתם ודאי יכול לחזור בו וכמבואר בגיטין דף ל"ב הנ"ל ובתוס' ד"ה ור"ש ובד"ה התם וא"כ ה"ה כאן כל זמן שלא גמר לכל התורה אין על הספר קדושת ס"ת ויכול לחזור בו ולכאורה זה אינו דלא דמי לגט דהוא תלוי בבעל שרוצה לגרש ולכתוב גט אבל ס"ת שכל שקידש הס"ת לשמה אין בידו להפקיע קדושתו והרי קדושת הגוף לא נפקע ואף שצריך לכתוב כל הספר אבל מכל מקום כל יריעה וכל תיבה ותיבה בפ"ע שנתקדשה אין בידו להפקיע הקדושה אלא שלפ"ז צ"ב לשון התוס' בד"ה ר"ש שכתבו וכתיבת גט לשמה הוה מעשה דאם כתב אדם ס"ת לשמה א"י לחזור ולבטל ולפמ"ש מה ראיה משם שאני קדושת ס"ת דהקדושה חלה מאליה והו"ל קדושת הגוף דלא פקע ולא יוכל להפקיע משא"כ גט דבידו של הבעל הוא והוא עושה גט. וצריך לומר דלהס"ד דס"ל דחשוב כגמר מעשה אף שלא מסר הגט לידה א"כ ניהו דתלוי בידו אבל כל שכתבו כבר ונגמר המעשה שוב דומה לס"ת דאינו יכול לחזור בו וע"ז כתבו דמכל מקום כל שלא הגיע הגט לידה לא חשוב גמר מעשה והיינו דכל תכלית הגט הוא להגיע להאשה הגט וא"כ כל שלא הגיע לידה אינו חשוב גמר משא"כ הס"ת דקדושתו מאיליו וז"ב כשמש: