והנה מה שהאריך נד"ז הגאון החריף מוהר"ץ אורנשטיין נ"י להקשות בהך מעשה דר"א דאמאי מפסיד שכרו הא כיון דאינו נאמן לומר שהס"ת פסול וא"כ למה יקופח שכרו דהא הס"ת כשר וא"כ בא בשכרו. והנה לכאורה אין מקום לדבריו דסוף סוף יש כאן הודאת בע"ד וכמאה עדים דמי והוא מודה שאין מגיע לו שכר וכבר תמה בזה הגאון מוהר"מ טוביש נ"י. אך נראה דיפה הקשה דהנה בהך דאמרו בכתובו' דף ע"ב אי דלא ידע מנא ידע והקשה הראב"ד דלוקי במודית וכתב דאינה מע"ר וכבר נודע דהוא תימה גדולה כמ"ש הר"ן דמכל מקום לגבי כתובה נאמנת אף דמע"ר לגבי ממון נאמנת משום הודאת בע"ד וכתב הפ"י שם דזה דוקא כשהיתה מודית בעיקר הדבר אבל כאן היא אומרת דהאכילתו שאינו מעושר וע"ז תקנו חכמים דמפסדת כתובה א"כ כיון שלענין זה אינה נאמנת ממילא לא הודית בהפסדת כתובתה ע"ש ודפח"ח ולפ"ז גם אנן נימא הכי דכאן לא שייך הודאת בע"ד דבשלמא אם היה מודה בעיקר הדבר שקבל הממון או שמחל לו וכדומה שייך הודאת בע"ד אבל כאן הוא אמר שלא ב' האזכרות לשמן וא"כ אם היה לו תקנה לא היה מפסיד השכר רק שחז"ל אמרו של"מ תקנה וכיון שאמרינן שטעה בדר"י והרשב"א כתב דחשב שמועיל העברת הקולמוס א"כ לא הודה על הפסד השכר וא"כ כיון שאנן אין מאמינים לו לענין הס"ת ואמרינן דטעה בדר"י וסבר להקניטו ורצה להפסיד שכר האזכרות א"כ על כל הס"ת לא הודה כלל ולא שייך הודאת בע"ד כנ"ל בכוונת נד"ז ואם אולי לא כיון לזה אנן טענינן ליה. אך אחר העיון אינו נכון דש"ה דהיא לא הודית בגוף הענין כלל רק שאומרת שהאכילתו שאינו מעושר רק דחז"ל קנסו כתובתה אם עושית כזאת לו וא"כ כל שלא נאמנת ולא עשתה זאת שוב לא שייך הודאת בע"ד אבל כאן הוא בא בשכרו שעשה פעולתו וכל שאומר שלא כתב האזכרות לשמה א"כ הודה דלא עשה פעולתו וממילא אינו מגיע לו שכר פעולה א"כ ניהו דאם אמרינן דטעה בדר"י אבל לפי דברי הודאתו לא פעל פעולתו דכל ס"ת שאין אזכרות שבה כתובין לשמה אינה שוה כלום א"כ הודה שאינו מגיע לו שכר אבל התם אטו בשביל שהאכילתו שאינו מעושר עשתה לו היזק בעניני אישות הרי אשתו הוא רק שחז"ל קנסו אותה וכל שאינה נאמנת הרי לא פעלה עולה ושוב לא שייך הודאת בע"ד וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״ד (י״ח)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
