איברא דלפ"ז עדן יקשה למה אמר סתם ברכות של ר"ה ויוה"כ משמע דאף שחרית בכלל אבל באמת הדבר נכון דהרי בהא דאמרו בדף ל"ב השני מתקיע פריך הש"ס ולמה לא הראשון דזריזין מקדימין למצוה ומשני משום גזירת המלכות וע"ש בתוס' מ"ש בשם הירושלמי ולפ"ז קודם הגזירה גם בשחרית היה מתקיע והיו צריכין לומר תשע בשחרית ולכך תקנו שהש"ץ יזכיר התשע שלא יטעו. ובזה ניחא גם מה שהקשה הרז"ה בהא דפריך מ"ש השני ולא הראשון והרי לא אפשר בראשון דהא אינו מתפלל תשע רק במוסף ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת כל דתוקעין צריך להיות על סדר מלכיות זכרונות ושופרות אף דהברכות אינן מעכבות את התקיעו' אפ"ה לכתחלה צריך להיות על סדר הברכות וא"כ קודם גזירה שהיו תוקעין בשחרית א"כ ראוי שהש"ץ יזכיר תשע בשחרית. ובזה מיושב מה שדקדק רבינו האי לשון מתקיע. ולפמ"ש אתי שפיר דע"י שמזכיר התשע הוא מתקיע שעי"ז תוקעין על הסדרים. ובאמת שלשיטת הרי"ץ גיאות וכן קי"ל דמתפללין תשע במוספין צריך לומר דלא חיישינן דלמא אתי למטעי דיש היכר ע"י שתוקעין על הסדרים ניכר שמה שמוסיפין הוא בשביל התקיעו' ולא אתי למטעי בשאר יו"ט ושבת כנלפענ"ד לישב כל שיטה ושיטה כפי דעת תורה ודעת נוטה:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״ג (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.