והנה בשנת תרח"י ביום ה' האזינו וא"ו תשרי כה הראני ש"ב הרב החריף מו"ה שלום לנדא נ"י מ"ש בספר בני יששכר בחדש תשרי מאמר ב' אות ל"ה בשם עיקרי דינים בשם שו"ת קול אליהו יחיד אין לו לתקוע על סדר הברכות של מוסף דהוה הפסקה והוא תמה דאיך שייך הפסקה הא כך היתה המצוה לתקוע על סדר הברכות ותקיעות דמיושב אינו רק משום כדי לערבב השטן ונפלאתי מאד על דבריו דהוא ש"ס מפורש בר"ה דף ל"ד ר"פ ב"ש קם לצלויי א"ל לשמעיה כד נחירנא לך תקע לי וא"ל רבא לא שנו אלא בחבר עיר וע"ש ברש"י דיחיד מברך ואח"כ תוקע יעו"ש ואני תמה גם על ספר עיקרי דינים מ"ש בשם קול אליהו דהא הרא"ש ס' מפורש וכן קי"ל בטוש"ע וכבר הארכתי בזה למעלה:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״ג (כ׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.