שוב מצאתי בספר יום תרועה למהרמב"ח שכתב ג"כ דלפי המסקנא פירש הכלבו דמתניתין מיירי ביחיד ודוקא נתמנה אח"כ אבל נתמנה קודם תוקע קודם ואח"כ מברך ע"ש ונהניתי שמצאתי חבר לזה הפירוש אבל לפמ"ש הדברים מבוארים שזה היה טענת רפב"ש ורבא השיב לו דזה דוקא בציבור. איברא דאכתי קשה לשיטת הרמב"ן דהציבור לא התפללו תשע רק הש"ץ א"כ מכ"ש יחיד דאין להתפלל תשע ואיך רצה רפב"ש לתקוע ואולי יפרש הרמב"ן דבאמת זה היה טעות רפב"ש דהיה סובר כיון דצריך לתקוע על סדר הברכות א"כ כל שהוא יחיד יתפלל תשע ויתקע בהן וע"ז חידש לו רבא דסדר ברכות לא שייך רק בחבר עיר ולכך ביחיד לא יתפלל תשע רק שבע ואינו שומע על סדר ברכות רק שומע בפ"ע ט' תקיעות ודוקא בחבר עיר דהיינו ציבור ויש ש"ץ המחזיר התפלה אז תוקעין ע"ס ברכות וז"ב כשמש:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״ג (י׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
