שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״א (ה׳)

והנה בהא דמבואר בסי' מ"ו סל"ז באם באו עדים לפסול עדי השטר ועדי השטר עודם חיים שיטת התוס' והר"ן דגם השטר נפסל דלא עדיף מאילו העדים עומדים לפנינו דיכולים העדים לפוסלו והרא"ש ס"ל דכל שחתומים על השטר הו"ל כאלו נחקרה עדותן בב"ד ולא מהמני הני לפסול השטר ע"ש. והנה ל"מ לשיטת הרא"ש הדבר מבואר דאף שלא בא לב"ד ולא נחקרה עדותן בשטר אפ"ה השטר בחזקתו ואף לשיטת הר"ן והתוס' וכן הסכים הש"ך שם היינו משום דקי"ל כאביי דלמפרע הוא נפסל וא"כ העדים נפסלו בשעה שחתמו על השטר אבל אי לא נפסלו למפרע לא היה נפסל השטר אף דלא נחקר בב"ד משום דכל שחתמו על השטר הוה כנחקרה עדותן בב"ד ובאמת אם נימא דבעי שיבא לב"ד היה מיושב היטב מה דמבואר בסי' מ"ו סי"ט דעדי הקיום הקרובי' למלוה וללוה פסולים ותמה בקצה"ח מהא דאמרו בב"ב דף קכ"ח היה יודע לו בעדות קודם שנעשה חתנו ונעשה חתנו הוא אינו מעיד על כת"י והא קיום כשר ע"פ קרובים ולפמ"ש הרמ"א אתי שפיר דכל הטעם דקיום כשר בקרובי' משום דקיום שטרות דרבנן דמן התורה כמו שנחקרה עדותן בב"ד וא"כ בשלמא התם דבאין קרובים ורוצים לקיים השטר א"כ בעת בא השטר לפני ב"ד הוה כנחקרה עדותו של השטר בב"ד ושוב יכולין עדים קרובי' לקיים חתימתן אבל בזה כיון שבעת בא השטר לב"ד הוא כבר חתנו ופסול ולא הוה כנחקרה עדותו בב"ד ושוב ל"מ קיום בקרובי' וז"ב אבל כבר כתבתי דהדברי' תמוהים ומעולם לא שמענו לחלק כן וכל שראוי לבא לב"ד אמרינן דכמי שנחקרה עדותו בב"ד ודו"ק היטב ועיין במהרי"ט חלק חו"מ סי' מ"ג בראש התשובה ועיין במהרי"ק שורש ע"ד. אחר שכתבתי זאת שנים רבות הגיע לידי ספר שו"ת פני אריה סי' פ"ה עמד על שו"ת רמ"א הנ"ל והאריך בזה בדברים חדשים ועיין לש"ב בעל נתיבות סי' מ"ו ס"ז. אחר זמן רב זכיתי ללמוד הסוגיא הלז וראיתי בשיטה מקובצת בב"ב שם שכ' בהא דאמרו ה"מ ע"פ אבל בשטר אתי שטר ומרעא לשטר שהקשה דמ"ש שטר מע"פ וכ' שאני שטר דאלומי לשטרא ויכול להורע כח השטר א"נ דע"כ לא אמרה תורה כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד היינו דא"צ לחקור ולקבל עדותן לסתור מה שאמרו כבר אבל כל שכבר נחקר עדותם בשטר דשטר הו"ל כמי שנחקרה עדותן הו"ל כמי שנחקר מפי שנים אחרים ע"ש הרי מבואר בהדיא דבשטר יכולין לחזור ולסתור דבריהם והמלמ"ל לא ראה זאת והיה לו לפשיטות דא"י לחזור ולסתור דבריהם. אבל באמת תמוה לפענ"ד ולא זכיתי להבין דברי השיטה ולא ידעתי למי מקדושים כי סיים עכ"ל ולא הודיע בשם מי ומי הכותב ובאמת שמ"ש בתירוץ הראשון דאלמוה לשטרא קשה הא גם להיפך יש שטר ומה אולמא דהאי שטרא מהאי שטרא גם בש"ס כתובות דף ח"י משמע להיפך דאמרו וכ"ת ה"מ ע"פ אבל בשטר לא והאמר ר"ל עדים החתומים על השטר כמו שנחקרה עדותן בב"ד הרי דס"ד דשטר לא אלים כע"פ ויכול לסתור דבריו וא"כ מ"ש שטר דיוכל לסתור מ"ש בשטר דממנ"פ או דשניהם הו"ל כמי שנחקרה או לא וגם מה שחידש דכיון דהוה כנחקר כבר שוב הו"ל כמו שנים אחרים לא זכיתי להבין דאטו יהיה עדיף מה שכתבו בשטר מאמירתם ע"פ דהוה כמי שנחקר היינו דמסתמא אמת היה הדבר והבע"ד לא חתם עדים בזויוף אבל כל שאנו אומרים דאמת שחתמו אבל אין בכחם לסתור מה שהגידו כבר וא"כ אם יחקרו בב"ד לא מצי לחזור בהו ואיך יהיה עדיף מה שחתמו בשטר מאילו נחקרו בב"ד ותדע שכן שאל"כ כל רמאי ישחד לעדים שיחזרו לסתור דבריהם בכתב ואף אם נימא דלא חיישינן לעדים שישקרו לא בע"פ ולא בכתב מכל מקום כל שהעידו בב"ד לא היה מועיל ואיך יהיה יציבא וכו' שבשטר יהיה עדיף מע"פ אתמהה ועיין בשו"ת מהרי"ט בראשונות סי' י"ז דהא דאמרו עדים החתומי' על השטר כמי שנחקרה עדותן בב"ר מדאורייתא אף לשיטת הרמב"ם דס"ל דשטר אינו רק דרבנן דבעי מפיהם היינו כשיש ע"מ וע"מ כרתי רק דלא ניחוש לזיופא לומר דהשליח זייף להגט או שזייף דעדים מוקמינן בחזקת כשרות וע"ש שמיישב הסוגיות דכתובות דף ח"י וגיטין דף ג' ע"ש וקצת צ"ע דבריו בהך דכתובות דאם יש ע"מ שוב בודאי אינם נאמנים לסתור עדותן דהא ל"צ להו כלל ודי בע"מ ואולי משום דצריך לברר דבריו עיין סנהדרין דף כ"ז ובב"ב דף ק"ע או דשם מיקרי בלא ע"מ רק לענין שיהיו נאמנים לסתור דבריהם אמרו דהוי חתימתם אמת והוה כמי שנחקרה עדותן שבודאי חתימתם אמת אבל אכתי לא יצאנו מהמבוכה דכל שמן התורה ל"מ עדותם בכתב א"כ עיקר הגדתם בעת שאמרו בב"ד והרי שם אמרו דהוי קטנים. ובאמת שראיתי במהרי"ט שלא כיון להך דכתובות דף ח"י רק לדף ב"ח דאמרו קיום שטרות דרבנן ושם הדברי' נכונים אבל בדף ח"י לא יגהה מזור תירוצו של המהרי"ט וצ"ע עכ"פ כיון דלא הוה כמי שנחקרה רק לענין זיוף ולכך המנוהו לענין הזיוף אף לשליח בגט או לקטן בקיום שטרות אבל שיהיו נאמנים לסתור דבריהם פשיטא דלא הוה כמי שנחקרה וע"כ דברי הש"ס תמוהין לפענ"ד וצדקו דברי המלמ"ל ובחידושי רמב"ן ראיתי שפירש ע"ד פירוש הרשב"ם ועיין בקצה"ח סי' מ"ו ס"ק ה' דמ"ש בשם מהרי"ק צ"ל מהרי"ט וגם הוא לא הרגיש לדברי המהרי"ט מה יענה להך דכתובות דף ח"י: