שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״א (י״ג)

ובזה נלפענ"ד הא דאמרו הא רב והא שמואל הא רבה והא ר"ש מר כמאן ס"ל ומשמע דרצה למפשט גם הך דנחלקו רבה ור"ש ובאמת זה אינו מוכיח כלל ועיין רשב"ם רק מה דנחלקו רב ושמואל לבד. ולפמ"ש אתי שפיר דבאשה לא שייך קיום השטר דאשה לגבי בעלה אף שנמסר לה והיה כתוב על שמה מכל מקום לא מקרי מפי כתבם כיון דמה שקנתה אשה קנה בעלה ואף שהיא ג"כ נושאת ונותנת בתוך הבית מכל מקום כל זמן שלא תברר שהיא שלה הוא מסתמא של הבעל וגם דעת המתחייב ודאי הוה לבעל שהוא העיקר וא"כ לא שייך קיום בשטר וע"כ דקיום בעדי' וא"כ ע"כ דראיה היינו בעדים. ובזה נראה לי דגם שם שנחלקו אי היה שכ"מ או בריא בעת כתיבת השטר א"כ הראיה בקיום השטר תלוי גם כן בזה דאם העדים אומרי' ע"פ אז הוה קיום אבל אם אינם אומרי' ע"פ שוב הוה מפי כתבם דהא לא הוה מדעת המתחייב דהא הוא טוען ששכ"מ היה ויכול לחזור וגם היה יכול לכבוש שטרו דהיינו שהיה יכול לחזור והוה ככובש השטר ודו"ק: